אחרי מי לעקוב: @parkhere
אני עוקבת אחרי ליבי דלנה כבר כמה שנים טובות ולהרגל הזה יש השפעה מבריאה.
זה מה שכתבתי עליה לפני שלוש שנים:
אני כבר לא זוכרת איך התחלתי לעקוב אחרי ליבי דלנה באינסטגרם, אני מניחה שההתחלה היתה קשורה לשיער המרהיב שלה, אבל מפה לשם היא הפכה לעמוד האינסטגרם הכמעט יחיד שאני עוקבת אחריו מדי יום. דלנה, ארטדיירקטורית (אבל גם אקטיביסטית, דייגת חובבת, בעלת רישיון טייס וטעם מובחן בתה), אם לשני בנים בוגרים, בת 58 מלונג איילנד, קמה כל בוקר לפני הזריחה, לא משנה מה מזג האוויר, וצועדת. וצועדת. וצועדת. היא עושה את זה כבר תשע שנים, בינואר השנה היו מאחוריה 25,000 מיילים, כלומר: היא כבר הקיפה את כדור הארץ, והיא ממשיכה לצעוד. לשמחתי היא הסכימה שאראיין אותה.
(הנה הפוסט עם הראיון המלא).

>>>
בשלוש השנים שחלפו דלנה ממשיכה לתת הצצה לחיים שעושים חשק להסתכל פנימה ובמקביל לגעת פיזית בעולם: לצעוד בטבע, לשחות בים, להכנס למי קרח ולצחוק עם חברות על פסגות בנפאל.
ככה זה: בפיד אינסטגרם נטול סטרס יש פחות אנשים שמראים לך איך הם נראים ויותר אנשים שגורמים לך להבין איך זה (זה = החיים) יכול להרגיש.

>>>
Ask yourself: Why am I seeing and feeling this? How am I growing? What am I learning? Remember: Every coincidence is potentially meaningful. How high your awareness level is determines how much meaning you get from your world
Ansel Adams –
(מהאינסטגרם של ליבי)

>>>
We are The Highwomen
Singing stories still untold