דיוקן עצמי (מהמגזין W)

השראה לתחילת השבוע: הצלמת טינה בארני, 79, שמזוהה עם צילומים של אנשי כסף ישן מהחוף המזרחי (מה שהיא קוראת ״צילומי משפחה וחברים״. ניימדרופינג: טינה היא הנינה של עמנואל ליהמן, ממייסדי ליהמן בראדרס).

מאחורי כל קטלוג של ג׳יי קרו או ראלף לורן אפשר לדמיין רפרנסים מעבודות של טינה בארני.
זה מזכיר לי (או: סיפור אישי עם יותר מדי מידע):
כשלמדתי צילום – במסגרת לימודי העיצוב – הצגתי עבודה שטענתי שהיא בהשראת x.
המרצה מיד תיקן אותי שהיא בהשראת y, כי x מעתיקה את y. זה בסדר להעתיק, הוא אמר, אבל תלכי למקור.

>>>
מהאוסף Theater of Manners, שנות השבעים והשמונים

>>>
מהאינסטגרם של טינה בארני, שנות התשעים

July 4th 1988
July 4th 1989
ג׳ואן דידיון והמשפחה בצילום ל-W ב-1999

>>>
צילומים לקמפיין וולנטיין הנוכחי של גוצ׳י, פברואר 2025

>>>
״אני לא יכולה להסביר מה זה בדיוק, אבל יש רגעים שאני פשוט חייבת לתעד. הצילומים האלה הם יומן״.
טינה בארני ל-bomb magazine, תרגום חופשי, 1995

״התחלתי להסתובב בבית ולצלם חפצים. באמת שהתעייפתי מלחפש אנשים שאפשר לצלם״.
טינה בארני ל-another magazine. תרגום חופשי, 2024

״שבו עם נייר ועפרון ותחשבו על המשמעות של החיים שלכם. מה הדבר שמאפיין אתכם. אל תחשבו בכלל לקחת מצלמה ליד לפני שתבינו מי אתם.״
טינה בארני, עצה לצלמים מתחילים. ציטוט שמסתובב באינטרנט, תרגום חופשי

>>>
They picked out a home and called it Holiday House
Their parties were tasteful, if a little loud