this is what a feminist looks like
לנעול סמל פמיניסטי:
1. אמה תומפסון מקבלת תואר דיים (או איך שלא קוראים לזה) מהמלכה כשהיא נועלת את הסטן סמית' הטבעוניות שסטלה מקרטני עיצבה (צילום מסך מהוניטי פייר)
2. מחווה לסטן סמית' על השער של stylist
3+4 סניקרס מקולקציית החורף של זארה (פה ופה)
>>>
אמה תומפסון נעלה היום סניקרס לארמון, אבל הטור הזה התפרסם בלאשה לפני חודש:
ככה נראית פמינסטית*
(הערה: פמינסטית לובשת מה שהיא רוצה. זו רק כותרת)
כמה עונות חלפו מאז שנעלי העקב פינו את מקומן בארון לסניקרס? מי זוכרת. עבר כל כך הרבה זמן (ארבע חמש עונות הן נצח במונחי זמן אופנה) שכשראיתי לא מזמן שוב את הסדרה סקס והעיר הגדולה, נעלי העקב של קארי ברדשאו נראו לי כמו פריטים אנכרוניסטיים משונים, ממש כמו מחוכים בסדרות וסרטים תקופתיים. כל כך לא פמיניסטי מצידה, חשבתי. כנראה שאני לא היחידה שחושבת ככה, תראו, למשל, את הכותרת של כתבת השער של המגזין סטייליסט: "איך הפכו נעלי הספורט לסמל פמיניסטי". על השער מתנוסס זוג סניקרס דמוי סטן סמית' של אדידס שעליהן כתוב: תודה לכן. תודה לכן נעליים שלקחתן את כולנו צעד ענק קדימה בכיוון של שיוויון בתחום הנוחות. אחרי הכל, איך אפשר לשלוט בעולם כשאת במצב קבוע של אי נוחות? כשרוב האנרגיה הפיזית והמנטלית שלך מוקדשת לעמידה יציבה? זה פשוט מאד: אי אפשר. הסניקרס – להלן, סמל פמיניסטי – לא רק מאפשרות לך לעמוד בלי לחשוב על זה יותר מדי, הן מאפשרות לך לרוץ.
בעולם האופנה דגמים מסויימים של סניקרס הם סמלי סטטוס (הסניקרס של בלנסיאגה, מדגם טריפל S, שלטו בשורות הראשונות בשבועות האופנה האחרונים והסטן סמית', המזוהים עם פיבי פילו -מי שהיתה עד לא מזמן המעצבת של בית האופנה סלין – עדיין נחשבים לבחירה קלאסית), אבל הם בכל מקום, גם על רגליים שמעריכות נוחות יותר משאכפת להן ממותגים.
למעשה, 2016 היתה נקודת התפנית: זו היתה השנה בה נעלי הספורט עקפו את נעלי העקב במכירות של נעלי נשים.
בעונות שחלפו למדנו ללבוש אותם לכל מקום ועם כל דבר: עם שמלות, עם חליפות, עם ג'ינס. לעבודה, לתצוגת אופנה, לגינה. מה צריך לדעת כדי לעשות את זה נכון? כלום. רק לקשור שרוכים ולצאת מהבית. אם מישהו יעקם את האף, תתעלמי. אם את לא רוצה להתעלם, תגידי: זה לא מוצא חן בעיניך? לא נורא. זו לא בחירה אופנתית, זו בחירה פוליטית.
>>>
עכשיו לא נצטרך להתלבט יותר מדי מה לנעול כשנוזמן לארמון.