happythankyoumoreplease מ-2010 הוא הסרט הראשון שכתב וביים ג׳וש רדנור (טוד מוסבי מ״איך פגשתי את אמא״). זה סרט ניו יורקי קטן וחמוד מהז׳אנר שמתמקד בחיים של כמה אנשים בגילאי 20-30. זה ז׳אנר שאני מחבבת מאד וזה סרט שזכה בפרס הקהל בפסטיבל סאנדאנס לכן קצת הופתעתי שמעולם לא שמעתי עליו (כשחושבים על זה, ב-2010 היו לי ילדים בני שבע וארבע, כך שהגיוני שלא הייתי פנויה לעקוב אחרי פועלו המקצועי של ג׳וש רדנור).
בכל אופן, עכשיו יצא לי לראות אותו עם בני הסטודנט לקולנוע (זה שהיה בן שבע ב-2010) ואפשר להגיד שזו המלצת צפיה – אם כי אין לי מושג איפה רואים אותו.

>>>
הנה משהו יפה מהסרט:
אנני (מולין אוקרמן) מספרת ששנה קודם היא נסעה במונית והנהג ההודי אמר לה שיש לה פוטנציאל אדיר בחיים האלה. המפתח לחיים שלך, הוא אמר, זו הכרת תודה. את צריכה לתרגל יותר הכרת תודה. אנני שאלה אותו איך עושים את זה והוא אמר: תגידי תודה. כל הזמן. ואז הוא אמר את הדבר הכי חשוב: ואחרי שאת אומרת תודה, תגידי ׳עוד בבקשה׳.

>>>
הציטוט המלא:

Annie: About a year ago, I was in this cab, and the cab driver – this Indian guy, started telling me…he started telling me all sorts of stuff. He was just looking at me in the rear view mirror and he said, Bliss. Bliss is your birthright. And I was like, Uh…45th and Madison? And he said, You have great potential in this lifetime. The key to your life is gratitude. You do not give enough thanks. And I said, Well, how do I do that? And he said, Simple! Say ‘thank you.’ And I said, Well, when? And he said, All the time! Like now. And he said that after I say ‘thank you,’ I should say, ‘more please

?Sam #2: Wait… thank you, more please

Annie: Yeah! That with gratitude, the universe is eternally abundant. So, I’ve been giving gratitude a shot. Thank you more please. Thank you more please. Thank you more please

>>>
אם לסכם, או אפילו להדפיס על טי שירט:
With gratitude, the universe is eternally abundant

>>>
סרט שהסאונדטרק שלו יגרום לכן להגיד תודה, עוד בבקשה