שרה ג׳סיקה פרקר, 57, עושה את הבלתי ייאמן ובוחרת להתבגר בציבור.
ברשימת מאה המשפיעים של טיים מגזין לשנת 2022 (שימו לב לסווטשירט ההפוך) / עם מתיו בהוליווד ריפורטר / אוברול ג׳ינס לבן וחיוך גדול ב׳ווג׳

>>>
די כבר עם ה״אמיצה״
שרה ג׳סיקה פרקר בקריאה נרגשת
(התפרסם במקור בטור שלי בלאשה)

הגוונים של שרה ג׳סיקה פרקר, 57, נקראים גווני הרינגבון, ובמגזין אלור מסבירים שמדובר בגוונים שהבסיס שלהם הוא שיער אפור טבעי. למה ג׳סיקה פרקר בחרה בסוג כזה של גוונים? ובכן: ״אני לא יכולה לבזבז בזמן בצביעת השיער בצבע בסיס כל שבועיים. לא. אני לא יכולה לעשות את זה. זה יותר מדי.״ האם מדובר בסדרי עדיפויות וניהול לוח זמנים או ניהול אנרגיה? לא אם תשאלו את האינטרנט. לפי התגובות, הבחירה הזו היא סימן מובהק לאומץ. שיח האומץ סביב פרקר התחיל כבר בקיץ שעבר, כשהיא צולמה יושבת במסעדה ללא איפור ועם שיער מאפיר. ״חודשים על גבי חודשים אנשים דיברו על כמה שאני אמיצה בגלל שיש לי שיער אפור״, אומרת שג״פ למגזין אלור. ״התגובה שלי היתה בבקשה, בבקשה, בבקשה, תריעו לאומץ של מישהו אחר.״ לצידה של שג״פ ישב אז חברה הטוב, אנדי כהן, הצעיר ממנה, ולראשה רעמת שיער מלבינה. האם הוא זכה למחיאות כפיים? כמובן שלא. ״אמיצה״ היא המחמאה שמקבלות נשים שמעיזות להתבגר בציבור.
״אני לא כועסת, אבל כותרות המוקדשות למצב השיער או הפנים או הידיים שלך, יכולות לצער גם את האנשים הכי חיוביים. אני מנסה לא לראות את זה, אבל לפעמים זה חודר. חלק מהדברים פוגעים לדקה וחלקם מדהימים אותי בגלל הסטנדרט הכפול. זה פשוט לא ניצול טוב של הזמן, של הדיו, של הדברים שאנחנו בוחרים להקדיש להם תשומת לב.״ היא אומרת. ״אני לא חושבת שיש דרך נכונה או לא נכונה לנהל את מערכת היחסים שלך עם ההתבגרות, עם הזמן שאת מבלה על הכדור. הגישה שלי היא שיש מיליון דברים שאני רוצה לעשות עם הזמן שלי ואף אחד מהם לא כולל את הניסיון להחזיר את הזמן 15 שנה אחורה. כל מה שאני עסוקה בו זה: איפה נאכל? איזה ספר כדאי לי לקחת איתי? כדאי להיכנס למסעדה המשונה הזו? המים בבריכה יהיו מספיק חמים כדי לשחות? וכמובן, וורדל.״

>>>
איך ״אמיצה״ הפכה להעלבה:
חדר ישיבות כלשהו, יום:
– אנחנו חייבים למצוא דרך חדשה ומרעננת להעליב אנשים. השנה היא 2022 ואי אפשר כבר לעשות בודי שיימינג ישיר כמו בימים הטובים.
– אוקיי, אולי במקום להעליב אנשים ישר בפנים, נוסיף את המילה ״אמיצה״ לפני כל הבעת דעה שיפוטית ומגעילה? למשל: איזו אמיצה את שאת לא צובעת את השיער, איזו אמיצה את שאת לובשת ביקיני בזמן שאת אמא לילדים, איזו אמיצה את שאת לובשת מכנסיים קצרים עם ירכיים כאלה, איזו אמיצה את שאת לובשת גופיה מעל גיל חמישים.
– יש לנו את זה, קחו מקלדת וצאו לדרך.

>>>
תזכורת: את אמיצה רק אם עשית משהו או התגברת על משהו למרות שממש פחדת ממנו. לפחד ולעשות בכל מקרה, כמו שאומרים בפינטרסט, זה אומץ. למשל: לצאת מהבית בחודשים יולי אוגוסט. למשל: להיכנס לאוטו שחנה כל היום בשמש. למשל: לענות לשיחות לא מזוהות. *זה* אומץ.
אם לצטט את מרק טוויין: להתבגר זה לא אומץ, זו פריווילגיה.

>>>
I will ride, I will fly 
Chase the wind and touch the sky