סתיו מנדי פטינקין
למעלה: מנדי פטינקין וקתרין גרודי בכתבה בניו יורק טיימס. שאר התמונות: צילומי מסך מהאינסטגרם שלהם.
>>>
סתיו מנדי פטינקין
התפרסם לראשונה בטור שלי בלאשה
(רגע, לפני הטור שני הסברים לגבי שם הטור:
מנדי פטינקין – הכוונה גם למנדי וגם לאשתו, קתרין. הבחירה בשם שלו היא בגלל שזה שמו של חשבון האינסטגרם המשותף שלהם.
סתיו מנדי פטינקין – תחליף סגנוני אפשרי לסתיו-מג-ראיין או קיץ סבתא-על-החוף. להבדיל מסתיו מג ראיין וסבתא על החוף, לא מדובר בטרנד טיקטוק, כי אם במשהו שהמצאתי בעצמי).
הנה זה:
יותר משזו המלצת התלבשות או קבלת השראה לעיצוב הבית, הטור הזה הוא המלצת מעקב מנחמת. אם עוד לא עשיתן את זה, עצרו הכל עכשיו ולכו לעשות פולואו למנדי פטינקין וקתרין גרודי.
פטינקין, 69, שכנראה מוכר לכן כאיניגו מונטויה (הנסיכה הקסומה) וסול ברנסון (הומלנד) ואשתו קתרין גרודי (שחקנית וכותבת), 75, פרצו לאינסטגרם מתישהו במהלך הסגרים אותם בילו בבקתה שלהם באפסטייט ניו יורק. למרבה המזל של כולנו, גדעון, אחד משני הבנים שלהם, החליט לצלם אותם מתנהלים בחיי היום יום וכך קיבלנו כולנו את מנת הנחמה שהיינו זקוקות לה, שלא לדבר על מנת ההשראה לאיך היינו רוצות שייראו חיי הנישואים שלנו אחרי ארבעים שנה. השניים מבלים את הימים בביתם המבולגן המלא בספרים, מדברים, מבשלים, מטיילים, כותבים, מתכרבלים בשמיכות טלוויזיה לא תואמות, מזילים דמעה, קוראים שירה ובעיקר לא מפסיקים להצחיק את עצמם (חפשו את הסרטון של פטינקין המחקה את בקי, הכלבה המשפחתית, כשהיא מתרוצצת ברחבי הסלון).
מה למדתי ממנדי וקתרין:
1. זה בסדר לא להתעדכן בדברים של ״צעירים״. הצמד לא יודע לתפעל את אופציית הוידאו בטלפונים שלהם, קתרין לא מצליחה להסביר מה זה ווייפיי, אין להם מושג מי זו ״בקי עם השיער הטוב״ (הייתי מסבירה לכן, אבל זה באמת לא משנה ובשביל זה המציאו את גוגל) וכשהבן שלהם משמיע להם את נעימת הפתיחה של הסדרה חברים אין להם מושג במה מדובר. זה בסדר לא להתעניין במה שלא מעניין אותך.
2. את לא לבד. כל פעם שקתרין מדברת על החיים או על אימהות, ובעיקר על החרדה סביב האימהות (״את לא יכולה להגן עליהם, ואת לא יכולה להפסיק לדאוג להם, ואת חייבת לשחרר אותם, ובסוף את תמותי ותשאירי אותם לבד, שזה עוד התסריט הטוב כי התסריט האחר הוא פשוט בלתי נסבל״) אני לא יכולה שלא לצחוק ולבכות ובעיקר לשמוח שאני לא לבד.
3. זה רק הגיוני להיות בקונפליקט עם עצמך. ״אני לא מסכימה עם איך שאני מרגישה״, קתרין אומרת אחרי שיחת זום ארוכה שבה נאלצה לראות את עצמה: ״אני בקונפליקט תמידי עם איך שאני מרגישה לגבי איך שאני נראית לבין העובדה שאני מאמינה, פילוסופית, שאני אמורה פשוט להודות על העובדה שאני פה״. כשהיא אומרת את זה היא מותחת לעצמה את הפנים ומנערת את הסנטר הכפול בתנועות שצר לי להודות שאני מזהה מהראי. כל הזמן הזה גדעון אומר לה (ילדים, תלמדו): אבל את כל כך יפה אמא. (הפתרון, כמובן, הוא להמעיט בשיחות זום).
4. להמשיך להאמין באהבת אמת. הדייט הראשון של השניים התרחש לפני 44 שנה ולמרות שהיו בדרך תקופות קשות, הם עדיין מאמינים באהבת אמת. ״כשאני מסתכלת על מנדי אני רואה את כך המנדים מכל השנים, מהאדם שהוא היה כשהכרנו עוד האדם שהוא היום״, גרודי אומרת. ״אני עדיין מאוהבת בפנים שלו.״
5. להתפלל. לא משנה איך קוראים לזה, תפילה, מיינדפולס, הוקרת תודה, הכרת הטוב – מנדי מתפלל פעמיים ביום. כדי לא לשכוח הוא הצמיד את זמני התפילה שלו לזמני ההאכלה של הכלבה. הוא מאכיל אותה ומתפלל בקול רם. כשהוא לא נמצא, קתרין נאלצת למלמל משהו שנשמע כמו תפילה בעברית כדי שבקי תדע שהיא יכולה לאכול.
>>>
ערכת סתיו מנדי פטינקין למתחילות:
חולצות פלנל, משקפי קריאה עבי מסגרת, ספלי תה מקרמיקה בעבודת יד, פמוטים, צלחות בצורת עלי כרוב ענקיים, גרביים מתוחים על המכנסיים מבחוץ, כובעי צמר, שמיכות טלוויזיה לא תואמות, ספות וכורסאות רכות, נוחות ומוכתמות מרופדות בבדים לא תואמים, אינסוף שטיחים, כפפות לתנור (יש להקפיד לעטות אותן הפוך), קלסרים בצבעים אקראיים שיונחו על הספרים בספריה, תמונות משפחתיות תלויות על הקיר ממסוגרות במסגרות צבעוניות – הכי זולות שהצלחתן למצוא, מדפסת ענקית שתעמוד על מדף צר ממנה ותראה כמו אסון שעומד להתרחש.
בתמונה: צלחות בצורת עלי כרוב | חולצת פלנל | כפפה לתנור בצורת חתול. לטובת המראה אי אפשר לבחור כפפת פשתן מרופדת בצבע טבעי | שפע שמיכות טלוויזיה | כוסות קרמיקה של יוצרת מקומית מהקטסקילס | ספר של המשורר האמריקאי סטנלי קוניץ שקתרין מקריאה ממנו שיר באחד הפוסטים.
>>>
אחד מהשירים שהצמד לא הצליח לזהות:
