אפריל במיין, כלומר, עונת הבוץ במיין, שלב התמונות (בעיקר כי אין מספיק מילים כדי לתאר כמה יפה שם. בין התמונות יהיו גם כמה תובנות. לא יהיו המלצות, כי לאחרונה פיתחתי אלרגיה להמלצות. זה בטיפול).

>>>
איפה היינו: הרפסוול, מיין.
ומה עשינו: התמקדנו במגורים.

תובנה חשובה: כדאי לבחור בית שלא תרצו לצאת ממנו. באפריל עלולים להיות ימים גשומים ואז מתגלים יתרנותיהם הבולטים של אח מבוערת ונוף.
אנחנו גרנו בבית על המים בהרפסוול (Harpswell), בערך שעה נסיעה מפורטלנד (עשרים דקות מתוך השעה תבלו בכביש איטי ולא סלול ביער). היו לנו כל מיני תכניות לטייל ולעשות דברים, אבל הן התבטלו ברגע שנכנסנו וראינו את הנוף. במקום יצאנו למסלולי הליכה קרובים (וקלים), לראות מגדלורים (פעילות תיירותית נפוצה במיין) ולשוטט בדאונטאון החמוד של פורטלנד.

>>>
התחולל מאבק פנימי: גישת ה״אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים״ לעומת גישת ה״מי שלא עושה לא טועה״. אז עשינו קצת דברים, אבל במידה.
למשל: מסלול ה-Giant Stairs

למשל 2: Devil's Back Trail (למסלולים במיין יש שמות מלחיצים).

למשל 3: מגדלורים. יש רשימה ארוכה של מגדלורים ש״חובה״ לראות. הנה שניים שהיה שווה לצאת בשבילם מהבית.

שופינג במיין: אחד היתרונות הגדולים של שהות במיין היא שהיא לא גורמת לתחושת פיספוס אם לא עושים כלום והיא לא עושה חשק לקנות דברים. ובכל זאת: בדאונטאון בפורטלנד יש חנויות מתוקות, כמו Portland Trading co (וגם סניפים של אנת׳רפולוג׳י ואורבן אאוטפיטרס), ב-Freeport הקרובה יש המון אאוטלטים וגם את חנות הדגל של
L.L Bean (בתוך החנות יש גם בית קפה עם קפה מצוין) ואנחנו נסענו במיוחד גם ל-more and co שאני עוקבת אחריהם באינטסגרם.

זוכרות שלא הבנתי מה לובשים במיין בעונת הבוץ?
ובכן:
לא נתקלתי באמת בבוץ, אבל היה די קר. קר ברמת סוודר צמר (עם או בלי גולף יוניקלו מחמם מתחת) צעיף ומעיל גשם דק. היה יום אחד בו נדרש גם כובע צמר.

מ.ש.ל.

>>>

מי שלא הספיק לה, מוזמנת לאינסטגרם שלי, שם יש highlight maine ובו (כמעט) כל התמונות שעלו לסטורי בזמן שהיינו שם.

>>>
כשהעלתי תמונות מ-L.L Bean, סהר שלו (שזה המותג האהוב עליו, או לפחות אחד מהם) שלח לי את הקטע החמוד הזה מ-Best in Show.

לחיי ישיבה בסטארבקס ועילעול בקטלוג של אל אל בין:

We were so lucky to have been raised amongst catalogs