ילוסטון – אפשר למצוא את כל העונות בסלקום ושלוש עונות ראשונות בנטפליקס

אני לא יודעת אם הסדרה ׳ילוסטון׳ היא האשמה הבלעדית, אבל טרנד הבוקרים נמצא בכל מקום: קים ק׳ חבשה כובע בוקרים, קנדל ג׳נר הצטלמה בביקיני ומגפי בוקרים, ביונסה הוציאה אלבום קאנטרי, ב'גרציה' הכריזו שהבוקרים עושים קאמבק ולגזרת הג׳ינס הכי חמה כרגע קוראים horseshoe.
מ.ש.ל

משמאל למעלה: בתצוגה של לואי ויטון | בתצוגה של lemaire | פוסט ברכה לכניסה ל-2024 באינסטגרם של ראלף לורן | טיילור סוויפט, אשת השנה של המגזין טיים

אני לא יכולה להסביר מה מדביק אותי לספה לעוד ועוד עונה של ילוסטון, אבל רק נדמה לכן שאני פה, אני במונטנה, נלחמת כתף אל כתף עם ג׳ון דאטון על פיסת האדמה שלנו שכולם מסביב רוצים לקחת מאיתנו.
מכיון שג׳ון דאטון הוא הספיריט אנימל שלי כרגע, אני ארשה לעצמי לדבר בשמו ולומר שהוא ממש נבוך מהאופן בו טרנד הבוקרים מאומץ על ידי סלבס. כובעי בוקרים, כמו כבוד, זה דבר שצריך להרוויח, זה לא אקססורי שקונים. מי שלא יודעת לקשור את האוכף, שלא תעלה על הסוס, או משהו כזה.

איך בכל זאת נרגיש בילוסטון בלי להתחפש לריפ, קייסי או ג׳ון? (צר לי, אין לי עניין לשחזר שום דבר שקשור לבת׳. אולי הפוני), ככה:

01 ג׳ינס בגזרת horseshoe (נראה לי שלא תהיה ברירה ובקרוב יהיה פוסט שיוקדש כולו לנושא), המכונה גם גזרת barrel (חבית)
02 שמיכת פיקניק. נצא לטבע. נשתה קפה מתרמוס של סטנלי. נשתוק. נבהה במבטים מרובי משמעות. נתרגל עמידת קווין קוסטנר
03 בפיקניק נשתה את הקפה בכוס שטח של חוות דאטון
04 בסדר, ג׳ון אומר שאפשר מגפי בוקרים, בתנאי שלא ננעל אותם עם חולצת פלאנל, ווסט וכובע תואם
05 ווסט של קארהארט. בעצם כל דבר של קארהארט
06 חולצת פלנל

>>>
הדרך הכי טובה לאמץ את הטרנד תהיה להזמין חופשה בחוות ילוסטון/דאטון במונטנה.
כן, זו חווה אמיתית שנקראת חוות צ׳יף ג׳וזף וכן, אפשר לישון שם.

התמונות מהאינסטגרם של החווה

הבית הראשי (של ג׳ון) הוא בית פרטי אבל לילה בבקתה של לי תעלה 1400$ (לארבעה אנשים, אפשר להוסיף אנשים בתוספת מחיר) ולילה בבקתה של ריפ תעלה 1700$.

>>>
עוד דרך טובה תהיה לייצר פלייליסט של שירי קאנטרי מהסאונדטרק של הסדרה.

I’d like to grow a rose and stow it in that desert sage
Like a message in a bottle floating down the open plains
Where the Llano Estacado rises up to meet the sky
I ain’t crying, that’s West Texas in my eye