ג׳קלין קרלייל VS מירנדה פריסטלי, התפרסם במקור בטור שלי בלאשה (שם ההשוואה הופיעה בצורת טבלה):

מדובר באיחור אופנתי, אבל הגעתי לסדרה The Bold Type רק כשזו הואילה בטובה להגיע לנטפליקס, שם התמכרתי אליה כנגד רצוני. נגד רצוני כי מדובר למעשה בתשדירי שירות המחופשים לסדרה: בכל פרק עולה לדיון נושא חברתי חשוב משל היינו בעיצומו של שיעור חברה (נושאים לדוגמה: האם לסלוח לחבר שבגד בך, איך להתמודד עם חברותייך הלסביות שלא מקבלות את עובדת היותך ביסקסואלית, האם להסכים לקבל מתנה יקרה מחברך העשיר ממך), בלי שהתסריט מנסה להסוות אותו בעלילה. הוא פשוט מונח שם, מחכה שתרימו את מוסר ההשכל מהרצפה. במקביל, המשחק גרוע והבגדים איומים, ובכל זאת התמכרתי, מסיבה אחת בלבד: ג׳קלין קרלייל. כמו הסרט ״השטן לובשת פראדה״ (שהקדים ב-11 שנה את The Bold Type), גם הסדרה הזו מתרחשת בלב חדרי המערכת של מגזין אופנה נחשב בניו יורק, רק שג׳קלין קרלייל, להבדיל ממירנדה פריסטלי, היא כל מה שאנחנו מחפשות בבוסית (או בחברה). 

שלב ההוכחות:

תפקיד
מירנדה פריסטלי: העורכת הראשית של המגזין ״ראנוויי״.
ג׳קלין קרלייל: העורכת הראשית של המגזין ״סקרלט״.

ההשראה
מירנדה פריסטלי: נכתבה בהשראת אנה ווינטור, עורכת ׳ווג׳.
ג׳קלין קרלייל: נכתבה בהשראת ג׳ואנה קולס, מי שהיתה העורכת של הקוסמופוליטן ומארי קלייר.

ביוגרפיה
מירנדה פריסטלי: דמותה של מירנדה היתה בת 57 בסרט, היא ילידת בריטניה וחיה במנהטן. 
ג׳קלין קרלייל: אנחנו לא יודעות בת כמה היא (מלורה הארדין, שמגלמת את דמותה, בת 54). היא נשואה לגבר בריטי והם חיים במנהטן.

חיי משפחה
מירנדה פריסטלי: אם לתאומות, מתגרשת (לא בפעם הראשונה) במהלך הסרט. 
ג׳קלין קרלייל: אם לשני בנים, ג׳יימס וקונור, חוגגת עשרים שנות נישואים עם בן זוגה, איאן. הם נפגשו כשהיא היתה במשימה עיתונאית והוא היה במשימת צילום. איאן לקח הפסקה מהקריירה שלו כדי לגדל את הילדים (ספויילר: בעונה הרביעית הוא מתחיל למצות את תפקיד האב במשרה מלאה).

בתפקיד האסיסטינטים
מירנדה פריסטלי: אנדי ואמילי, שאחת מהן צריכה לאייש את העמדה בכל עת.
ג׳קלין קרלייל: אנדרו, מעריץ את הבוסית שלו (ולראיה: יש לו מופע דראג בהשראתה).

אווירה במערכת
מירנדה פריסטלי: כולם מפחדים כשהיא מגיעה, מפנים לה את המעלית, מחליפים נעליים כדי לא להיתפס בסניקרס, לא מעיזים לשאול אותה שאלות.
ג׳קלין קרלייל: מקפידה לוודא שכל מי שעובד תחתיה ממצה את יכולותיו, דואגת שהעובדים שלה יקדישו מספיק זמן לחיים הפרטיים שלהם, מעורבת במצבם הבריאותי, אוהבת תינוקות ומעודדות את מי שילדה להביא את התינוק לעבודה.

מנהג נפוץ:
מירנדה פריסטלי: משליכה את התיק והמעיל על שולחנה של האסיסטנטית הפחות נחשבת.
ג׳קלין קרלייל: עובדת תוך כדי צעידה על הליכון (בנעלי סטילטו).

בשורה התחתונה:
מירנדה פריסטלי: עורכת שהיא חלום בלהות.
ג׳קלין קרלייל: עורכת שהיא מנהיגה.

>>>
ג׳קלין קרלייל אומרת (בתרגום חופשי):
״אל תבקשי סליחה כשאין לך על מה להתנצל.״
״קחי שעה, תתפרקי ותחזרי.״
״אם את לא יכולה לעשות את זה עם כל הלב, אל תעשי את זה.״
״האמת חשובה. האמת הופכת אותנו לחזקות יותר.״

מירנדה פריסטלי אומרת (בתרגום חופשי):
״האמת היא שאף אחד לא יכול לעשות את מה שאני יכולה.״
״כולם רוצים להיות אנחנו.״
״לכי תשעממי מישהו אחר עם השאלות שלך.״
״זה הכל.״

>>>
ואולי אני אוהבת אותה בגלל שמבחינתי היא לנצח ג׳ן מהמשרד.