ספר עצות לארגון הבית שייקח לכן חצי שעה לקרוא

ספר עצות לארגון הבית שייקח לכן חצי שעה לקרוא 
(התפרסם במקור בטור שלי בלאשה)

״איך לנקות את הבית בזמן שאת טובעת״ זה שמו המקורי של הספר ״אני בסדר, הבית בסדר – גישה אחרת לסדר וניקיון״ (הוצאת מודן, תרגום: לינדה פניאס-אוחנה) שכתבה קיי-סי דיוויס, פסיכותרפיסטית וכוכבת טיק טוק שבעצמה לא הצליחה להתמודד עם משימות הכביסה במשך שבעה חודשים אחרי לידת בתה השניה בעיצומם של הסגרים. מהחוויה הזה צמחה אצלה גישה שונה להתמודדות עם מטלות הבית ואת הגישה הזו היא חושפת בסרטונים ועכשיו גם בספר. אם לצמצם את הגישה שלה למשפט אחד: אתם לא קיימים כדי לשרת את מרחב המחיה שלכם, מרחב המחיה שלכם קיים כדי לשרת אתכם. קהל היעד הוא אנשים עם הפרעת קשב, דיכאון, דיכאון אחרי לידה וכל מי שמרגישים שעבודות הבית מאיימות עליהם (הממ, לא נזכיר שמות). זה הספר המושלם לקרוא באביב אם את לא שייכת לאנשים שנהנים מניקוי תריסים אבל איכשהו מרגישה אשמה לגבי העובדה הזו, בעיקר סביב פסח, עת הנושא לא מצליח לרדת מהכותרות כחלק מהמסורת.
אל דאגה, מדובר בספר דקיק שעוצב במיוחד כדי לאפשר נגישות מרבית לקוראים בעלי שונות נוירולוגית: הפונט גדול ומיושר לימין, הפסקאות קצרות, הנקודות העיקריות מודגשות והעיצוב מרווח, ואם זה לא מספיק, בחלק מהפרקים תקבלו הצעות לקיצורי דרך ודילוג על פרקים (דיוויס מבטיחה שהקריאה במסלול המקוצר תיקח כחצי שעה עד שעה).

עשרה רעיונות שלקחתי מהספר:
1. ״משימות תחזוקה הן נייטרליות מבחינה ערכית״. אין קשר בין מי שאתן לבין מצב הבית שלכן. כיור מצוחצח הוא לא ערך בפני עצמו והוא לא הופך אותך לאדם טוב יותר בדיוק כמו שכיור עמוס כלים לא הופך אותך לכשלון.
2. המטרה: מרחב מחיה פרקטי. כשהבית מבולגן זה רק סימן שחיים בו. כשהוא מבולגן באופן שמקשה על החיים, אימרו: ״החלל הזה סיים את תפקידו כמקום פרקטי״, אין פה כשלון, אבל יש פה צורך להתארגן מחדש כדי שתוכלו להמשיך לחיות בנוחות.
3. שיטת ״חמשת הדברים״. כשהבית מבולגן כל כך שאת לא יודעת מאיפה לארגן כוחות להתחיל עם המשימה הזו, דיוויס מציעה חמש פעולות: לאסוף את כל האשפה בשקית גדולה ולהניח ליד הדלת, לאסוף את כל הכלים ולהניח בכיור (לא לשטוף), לאסוף את כל הבגדים המפוזרים לסל הכביסה (לא לכבס), להניח בפינה אחת את כל החפצים שמסתובבים בחלל ואין להם מקום ייעודי ואת החפצים שיש להם מקום – לשים במקום. עכשיו, כשהחלל מאורגן יחסית, יותר קל להתמודד עם המשימה. קיי.סי מודה שבשלב הזה היא תמיד דוחה את שטיפת הכלים למחר.
4. זה בסדר, תזרקו את זה. אם בפינת חדר השינה שלכן מתגורר כבר חצי שנה שק של בגדים שהתכוונתן לתרום או למכור, תזרקו אותו. נכון, זה לא אקולוגי, אבל המשימה הנוכחית שלכן היא לחזור לתיפקוד. או במילים של דיוויס: ״אינכם יכולים להציל את יערות הגשם כשאתם בדיכאון״.
5. סדר לא צריך להראות טוב. אם על השיש יש מגש שבתוכו מונחים בבלגן כל מיני דברים שהתכוונתן שיהיו מונחים שם – אז הוא מסודר מספיק. אין צורך שכל שיטת אירגון תראה טוב גם באינטסגרם. 
6. סלים בכל מקום. איפה להניח את הסלים? במקום שאליו ממילא מגיעים חפצים. בגדים זרוקים על הרצפה בחדר האמבטיה? שימו שם סל. נעליים נאספות ליד הדלת? סל. מכתבים שלא נפתחו מוצאים את עצמם על השולחן בפינת האוכל? זה נשמע כמו מקום מצוין לסלסלה.
7. ניקיון לא חייב להתרחש במקביל. לא חייבים להשתלט על כל המטלות ביום אחד כדי להגיע למצב של בית מבריק. לא הכל צריך להיות נקי בו זמנית.
8. בחינה מחודשת של אמונות וחוקים. כביסה חייבים לקפל. למה? אם המטרה היא לשמור על הבגד לא מקומט, יופי, אבל זו לא סיבה מספיק טוב לקיפול תחתונים או פיג׳מות של פעוטות. אין דרך ״נכונה״ או ״בוגרת״ לעשות דברים. יש רק את הדרך שעובדת לכן.
9. מנוחה היא זכות, לא פרס. נדיבות לעצמך היא לא עצלנות.
10. מספיק טוב זה מושלם. אפשר ורצוי לעשות את המינימום ההכרחי. אתן לא מתפשרות על פחות, אתן מאמצות הרגלים שיסייעו לכן לחיות בנוחות.

>>>
חיפשתי בספוטיפיי פלייליסטים שמתאימים לניקיונות, ומצאתי – בין השאר – רשימות שמורכבות מאלבומים שלמים של טיילור סוויפט, מה שמוכיח שאת מנקה כמו שאת חיה. זה שיר הניקיונות האולטימטיבי (בעיניי):

Whoa, we're half way there
Whoa oh, livin' on a prayer
Take my hand, we'll make it, I swear