להראות מקומית בבית קפה פריזאי

חלק קטן מכוסות הקפה שדלית ואני שתינו בפריז בתחילת החודש (יהיו כמה המלצות בסוף הפוסט).

>>>
בבתי קפה בפריז התלבשי כמו פריזאית (נסי, לפחות)
התפרסם בטור שלי בלאשה

אם מישהו היה עושה סטטיסטיקות של כותרות, אני מניחה שהכותרת ״איך להתלבש כמו פריזאית״ היתה מככבת בראש הטבלה. זה עתה שבתי מסוף שבוע עם חברה בפריז ואת רובו ניצלתי לישיבה בבתי קפה בניסיון לפצח סוף סוף את הסוגיה, רק כדי להפנים בסופו של דבר שהביטוי je ne sais quoi  הוטבע בדיוק על ידי אנשים מסוגי: אנשים עם יומרה לפצח את הבלתי ניתן לפיצוח.
זה כנראה משהו במים. או בשבלי.
אבל הנה כמה פעולות שאפשר לאמץ בדרכך להחשד מקומית בבית קפה פריזאי:
1. אם כבר הזכרתי את השבלי: אל תזמיני אוכל בבתי קפה. ברגע שאת יושבת בבית קפה במשך שעות רק עם כוס יין מולך, כבר עשית חצי מהעבודה.
2. אם את יושבת לבד, שבי עם ספר, אמיתי.
3. תשכחי ממראה נערת-הריאליטי. את יודעת על מה אני מדברת: המראה המהוקצע שכולל פנים שעברו קצת יותר מדי התערבויות, ריסים מלאכותיים, מכנסי טרנינג בשילוב חולצת בטן ומעיל, ציפורניים ארוכות ומחודדות ופן. כן, אפילו פן לא ראיתי בבתי הקפה הפריזאיים. אני לא זוכרת מתי לאחרונה ראיתי כל כך הרבה שיער בטקסטורות טבעיות.
4. תלבשי חולצה מכופתרת.
5. אבל אל תשכחי לפתוח כפתור אחד יותר מדי, ממנו יציצו שרשראות דקיקות (אין טעם לארוז תכשיטים עם נוכחות, תשמרי אותם לטיסה לאיטליה).
6. בתחום ההנעלה האופציות שלך לסתיו 2022 הן סניקרס או ד״ר מרטינס. 
7. עשי פוני. השמועה שפוני הוא בעצם קריאה לעזרה לא הגיעה אל עיר האורות.
8. ז׳קט הוא תמיד רעיון טוב, בעיקר אם מצאת אותו במחלקת הגברים (או טוב יותר, בארון של בן הזוג שלך).
9. כלל צרפתי ידוע (נדמה לי שאינס דה לה פרסנג׳ חתומה עליו) גורס: תמיד תפתיעי. דוגמה להפתעה: אם לבשת סווטשירט, קשטי אותו בסיכת דש או שתקחי איתך תיק שאנל שנקלע במה שנראה כמו טעות לסיטואציה (אגב, על פי התורה הפריזאית, תיק שאנל הוא משהו שיורשים, לא קונים).
10. אל תלבשי שום דבר לא נוח (נקווה שארזת בהתאם).
11. זה לא מה שאת לובשת, זה איך שאת לובשת את זה. קרין רויטפלד אמרה פעם: ״כשזה נוגע לנשים צרפתיות, קודם רואים את האישה, ורק אחר כך את הבגדים״. כלומר: מדובר במשימה קשה משחשבנו בהתחלה. לא נוכל לזרוק על עצמנו את החולצה הנכונה שקנינו במרסי, נקפיד לא להסתרק, ניפטר מהלק ונסגור עניין. המראה הפריזאי הוא פנימי: הוא מתחיל ביציבה, ממשיך בדרך בה את יוצרת או לא יוצרת קשר עין ונגמר בדרך בה את פותחת את התיק.

>>>
כל מה שעשינו בפריז נמצא בהיילייט , אבל הנה כמה המלצות (לא שנשארה נפש חיה בעולם הזה שזקוקה להמלצות לפריז):
01 קלישאות תמיד נכונות, אז: קפה שרלוט ומרסי.
02 אם גמרתן לשוטט במרסי ואתן רעבות והקפה שלהם עדיין בשיפוצים, ממש ליד יש את maison plisson (המעדניה, וכמה מטרים בהמשך גם המסעדה).
03 כשיפה בחוץ אין לי טיפת סבלנות למוזיאונים, אבל אם מתעקשות על מעט תרבות: Bourse de Commerce.
04 קפה טעים לקחת ולשבת איתו בגינה יפה כלשהי: kitsune (הקפה החביב על דלית ועכשיו גם עלי).
05 בית קפה מעולה במארה – partisan (שלוש דקות מהדירה, בזכות המלצה של מאיה ספיר, המשקיפה).
06 שתי המלצות של הביוקר: נסעתי עם דלית – חברה טובה ובמקרה האימהות שלנו אחיות – אישה שמבלה הרבה בפריז. לפני כשנה גיליתי במהלך שיחה סתמית שרוב הביקורים שלה בעיר כוללים ספא. מיד אמרתי שאני חייבת להתלוות אליה לנסיעה כזו, וכך קבענו לחגוג בפריז את יום הולדתי החמישים וחצי. הפינוקים שדלית תכננה כללו טיפול פנים בספא של גרלן שמשקיף על השאנז אליזה (זו היתה מתנת יום הולדת אז לא שמה לינק או מחיר, אבל גוגל אמור להצליח למצוא את כל הפרטים למי שמתעניינת) וגולת הכותרת של הנסיעה מבחינתי: שנצ בבריכה של הריץ (גם פה גוגל יכול לעזור). כן, יש שם בריכה (מקורה ומחוממת), וכן, אפשר להכנס כאורחות גם אם אתן לא ישנות שם. אם אתן מחפשות משהו שונה בווייב אמילי גילמור לאיזה יום הולדת עגול.
07 גרנו בדירה במארה שדלית מצאה דרך האתר הזה.

הבריכה בריץ – לוקיישן מושלם לבלות בו יום הולדת חמישים (וחצי).

>>>
When all the parts of the puzzle start to look like they fit it
Then I must remember there'll be days like this