בחולצת פשתן ושתי צמות. או אחת. או שלוש
בחולצת פשתן ושתי צמות. או אחת. או שלוש
(התפרסם במקור בטור שלי בלאשה)
שנים לא עלה בדעתי לעשות צמות. כילדה זה נראה לי לא יפה, שלא לומר זקן. אחרי הצבא צמה הזכירה לי את הצבא (אותו ביליתי עם צמה סינית 80% מהזמן). לפני כמה שנים הצמה חזרה לחיי, בהתחלה באופן לא מכוון: הייתי מתכננת לצאת מהבית עם שיער פזור. בדרך הייתי קולעת אותו כדי שלא יתפוס לחות ויתנפח (אם אתן לא מבינות על מה אני מדברת, אני שמחה בשמחתכן) וכשראיתי שאני מחבבת את התוצאה, התחלתי לקלוע אותו במכוון. כשהשיער שלך קלוע בצמה משוחררת, כך גיליתי, את עדיין נהנת מתחושת ההגנה שנותן שיער ארוך פזור, בלי שתרגישי שהוא סופג את כל הג׳יפה שיש באוויר. כן, ניתן להבין שבחירת עיצוב השיער שלי לא קשורה למראה ובטח שלא לטרנדים. מה שרק הגדיל את השמחה כשצמות הפכו לפתע לסוג של טרנד, לפחות אם לשפוט על פי האינסטגרם של הנשים הדניות שאני עוקבת אחריהן או על פי היושבות בשולחנות הסמוכים בבתי הקפה של פריז בחופש פסח.
תפריט הצמות שמעניין אותי:
מה לא
1. שום דבר מסובך.
2. שום דבר שאי אפשר לעשות לבד.
3. לא צמה מתוחה שגורמת לכאב ראש.
מה כן
1. צמות שאפשר לפרום בשניה והשיער עדיין ייראה אותו הדבר (אולי קצת יותר גלי).
2. צמה אחת אחורית או צידית.
>>>
עוד תמונות של הצמות של Sidsel Alling מפוסט מלפני חצי שנה.
>>>
הילדה הכי יפה בגן
יש לה עיניים הכי יפות בגן
וצמה הכי יפה בגן
(י. גפן. כנראה שפה זה התחיל)
>>>
הצמה הכי ארוכה בגן. אלאניס, וודסטוק, 1999