צילום: ספיר שובל

באמצע אוקטובר ריפל התכוונו להשיק קולקציית קפסולה לכבוד יום הולדת 8 למותג. 

אדוה ברונר מספרת: ״היה אמור להיות יום צילום שתוזמן מראש ובוטל כי יומיים קודם התחילה המלחמה. המלחמה טרפה את כל הקלפים והשאירה אותנו בלי יכולת להגיב ולהחליט מה לעשות (במיוחד כי נעם שעבדה אצלנו עד לפני כשנה נרצחה במסיבה, ובר שהיה הבנזוג של יערה שעבדה אצלנו תיקלט במסיבה ונרצח גם הוא), היינו עסוקות בתמיכה בקרובות אלינו שאיבדו יקרים ויקרות ובתרומות של בגדים למפונות הרבות שהגיעו לאיזורנו חסרות כל.
אחרי קצת יותר משבוע ואחרי שחשבנו על כך שאנחנו חייבות להמשיך לנוע וליצור הפקנו בזריזות יום צילום אצלי בבית עם הנשים מהסטודיו וחברות, והעלנו את הקולקציה למכירה מוקדמת.״

הפרי סייל – כולל 15% הנחה – יימשך עד ה-10/11 וריפל ממשיכות לתרום בגדים בשווי 25% מכלל הרכישות באתר למי שצריכה, ומוציאות חבילות מעודדות ללקוחות מהעוטף.

>>>
״חייבות להמשיך לנוע וליצור״
כאחת שהמיקצה שלה באולימפיאדה שהיא הגילגול הזה הוא ללא ספק בתחום ה-being ולא בתחום ה-doing אני מוצאת את עצמי חושבת על זה הרבה: מה תעשה עכשיו מישהי כמוני, שעשייה לא באה לה באופן טבעי, כדי לזוז מהקיפאון. 
כי אין שאלה: עשייה היא התרופה כרגע (מרגישה רגע צורך לכתוב שאני מתייחסת לעצמי ולמי מאיתנו שלא היתה בגל הראשון ושלא ממשיכה להאבק בגיהנום על בסיס יומיומי אמיתי).
מה עושה מישהי כמוני שרואה מסביבה את כולם מתנדבים, מסיעים, אורזים ומשנעים אבל לא מצליחה אפילו להחליט אם עכשיו הזמן הנכון לקום להתקלח.
השאלה: איך להתחיל לייצר תנועה מינימלית.
באופן מפתיע התשובה שלי כרגע נמצאת במטבח. מפתיע, כי המטבח הוא מקום שבשגרה אני מנסה לבלות בו כמה שפחות זמן (אני מאמינה באוכל שהאכילה שלו לא לוקחת יותר זמן מההכנה שלו), והנה עכשיו אני מגלה את הנחמה המיידית שבקיצוץ, טיגון וערבוב.
זו עשייה, וזו לא רק עשייה, זו פעולה שמייצרת וודאות בערפל הקרב.
צפו: בכמה דקות הבאות הבצל יזהיב, כי ככה זה.

>>>
לא המצאתי את זה בעצמי, למדתי את זה מנורה אפרון. בספר ״צרבת״ היא כותבת (סליחה, אבל לא הצלחתי למצוא את הציטוט המדויק) שמה שהיא אוהבת בבישול זה שלא משנה כמה היום שלך היה נוראי, כשאת מערבבת חמאה וקמח – ואולי עוד משהו – את מקבלת, סליחה אבל אני לא זוכרת מה בדיוק את מקבלת. את מה שמקובל שמקבלים בחיבור בין חמאה לקמח לאולי עוד משהו.
זה דבר בטוח, היא כותבת. דבר בטוח בעולם שבו שום דבר לא בטוח.

>>>
מגע הרוך גובר על המכה
רושם בתוך יומן מסע