ריי שגב בחופשה בכפר עם השמלות של kid a | צילום: דורן צייזלר

>>>
kid a הוא מותג מקומי בייצור אקולוגי ומתחשב בסביבה (כולל אריזות ממוחזרות) שהקימה אילה ניצן, במקור מעצבת גרפית, והרי ידוע (לי) שיש לי חולשה לבגדים שעוצבו על ידי אנשים שמגיעים מעיצוב גרפי. אילה נשואה למוזיקאי יהונתן ניצן ויש להם שלושה ילדים (בגילאים המרשימים 10, 8 ו-6. אפשר רק לנחש איך הם מעבירים את אוגוסט). הם חיים ביד אליהו בתל אביב, שבע דקות הליכה מהסטודיו שלה ביצחק שדה.

>>>
***למי שמכירה ורוצה לעבור ישר לשלב הבא, אגלה כבר עכשיו שיש קוד***
הקוד הוא shelly15 והוא נותן 15% הנחה מעבר להנחות שיש באתר.
הקוד יהיה פעיל עד יום שישי, ה-26/8 ב-18:00.

>>>
הנה כמה דברים שאילה אמרה לי:

מעיצוב גרפי לבגדים > ״למדתי תקשורת חזותית בויטל-שנקר ואחרי כמה שנים כמעצבת גרפית עצמאית (עיצבתי לוגואים, ספרים וברודקאסט) חיפשתי עיסוק יותר דינאמי ופחות 'משרדי'. רציתי לקום בבוקר, ללבוש בגדי עבודה ולהיות פועלת. התאהבתי בטכניקה של דפוס משי והתחלתי לעצב פרינטים בצבע אחד ולהדפיס אותם על מוצרים. המוצר הראשון שעיצבתי היה תיקי ג'ינס שנמכרו בחנויות מיתולוגיות כמו כתומנטה ועלמה. בהמשך החלטתי לעבור לטי שירטים. מוצר צריכה שתמיד יש לו ביקוש בארץ שמש. חיפשתי חולצות איכותיות להדפיס עליהן וכשלא מצאתי את מבוקשי התחלתי לייצר אותן בעצמי. את חולצות הטי הראשונות שעיצבתי וייצרתי תחת הלייבל TEES FACTORY מכרתי בשקיות נייר חומות בשוק המעצבים בקיץ 2005. טי נשים וטי גברים בכמה צבעים עם פרינטים שעיצבתי בהשראת מוזיקת רגאיי. תוך שלושה ימים נחטפו 1000 טי שירטים ונולד עסק. שכרתי מקום במונטיפיורי 30 ופתחתי חנות סטודיו. מהר מאוד הבגדים היו בכל מקום. היה לי כלל כזה שתמיד עבד: כל יום אני חייבת לראות לפחות מישהו אחד ברחוב עם הבגדים שלי. בעבודה בחנות שמתי לב שנשים קונות יותר (אולי כבר לא רלוונטי להיום אבל אז זה היה מאוד ברור לי: גבר תמיד מחפש סיבות למה לא לקנות. אישה תמיד מחפשת סיבות למה כן) ושיש לי את היכולות לעצב גזרות שמחמיאות למבני גוף שונים בטווח מידות רחב. נשים נכנסות לתא המדידה מעט סקפטיות ויוצאות ממנו זורחות.״  

הגיע הזמן לבגדי ילדים > ״בסוף שנת 2010 סגרתי את העסק במכירת פרידה המונית ("מכירת הדמעות") במהלכה הוצאתי ללקוחות מהידיים בגדים שלא יכולתי להפרד מהם. חצי שנה אחר כך התחתנתי והקמתי משפחה. אחרי שאפרים הבכור נולד חזרתי לעשות בגדים. הוא נולד בשבוע 31 אז שאבתי לו חלב אם. בשעות השאיבה הארוכות בלילה נחשפתי לקבוצות האמהות בפייסבוק שהיו ממש ממש בהתחלה וזיהיתי ש:
1. יש פה נישה צרכנית בהתפתחות. 2. אני מתמקדת באונליין. לא היה לי תקציב להשקיע בעסק חדש אבל היו שקיות של שאריות בדים ששמרתי מהעסק הקודם. בסוג של אפ-סייקלינג גזרתי מהן בבית במספרים בגדים קטנים. עם ידע בסיסי בתדמיתנות הכנתי שבלונות לכמה דגמים של בגדי ילדים באותה שפה עיצובית שפיתחתי לבגדי המבוגרים. בינואר 2013 פתחתי חנות אונליין לבגדי ילדים במרמלדה מרקט. עם הזמן חזרתי לעצב לנשים ועברנו לאתר עצמאי של KID A שמציע קטגוריות לכל המשפחה. מבחינתי שני העסקים, הקודם והנוכחי, מתחברים לרצף אחד של 17 שנה (אמאלה) שאני מעצבת ומייצרת בגדים.״

מה את לובשת רוב הזמן? ״שמלות. אני כבר לא נערה. עברו הימים שיכולתי לזרוק על עצמי סמרטוט מאלנבי ולהראות מליון דולר. את השמלות אני מעצבת ומייצרת קודם כל לעצמי. הכי חשוב לי שיהיה לי נעים ונוח לאורך כל היום. זו חייבת להיות שמלה שאפשר לנמנם איתה על הספה לפני, אחרי ותוך כדי תפעול בני הבית במרחב. עם השמלות שלי אני מרגישה הכי דומה לעצמי בכל מצב. לא כמעט ולא ליד. ותמיד יש להן כיסים כי אני לא יכולה בלי.״

מאה אחוז כותנה > ״אני זוכרת היטב טי שירט אחת של זארה בצבע בז' שחרשתי עליה בלי הכרה ומתישהו הצצתי בתווית והבנתי שזה בעיקר הרכב הבד של 100% כותנה שעושה לי את זה. כשהתחלתי לעצב ולייצר בגדים כעסק היה לי ברור שאני מחפשת אצל הספקים את הבדים הקשים להשגה של 100% כותנה ולא מתפשרת. מידי פעם אני עובדת עם ויסקוזה שהוא גם סיב טבעי אך המגע שלו בכל זאת שונה.״

מתי את מחליטה שהגיע הזמן לעצב פריט חדש? ״אני מצטטת את הבמאי וניה היימן: ההשראה שלי היא הדד ליין. אני מעצבת ומייצרת קולקצית נשים אחת לחודשיים כשצריך לחדש מלאי באתר. בגדי ילדים וגברים פעם בעונה. הבגדים שלנו הם ואריציות שונות על אותו בסיס. בדרך כלל השוני בעיצוב הוא בעיבודים ובגימורים. סוג של מדים. פריט מסוג חדש נכנס לאתר אם יש לי בו צורך אישי ואני רוצה אותו אצלי בארון או אם אני מזהה צורך כזה ברחוב. העבודה שלי היא להבין מה אנשים רוצים ללבוש ולהגיש להם את זה.״

רגשות > ״אני בעצם מוכרת רגשות. אני באה מתקשורת חזותית אז קשר בין דימוי לטקסט זאת העבודה שלי. הכל נמצא על התפר שבין האישי לקולקטיבי, למשל: שמלת הכיס המשובצת שהיא בסט סלר מטורף, התחילה בכלל מזיכרון אישי שלי. נתקלתי בבד אצל הספק – כותנה איטלקית באיכות של פעם – ונזכרתי בחולצות המכופתרות שאבא שלי ז״ל לבש בשנות השבעים והשמונים, תמיד עם עט פרקט בכיס. לא היה לי מושג מה אני הולכת לעשות עם הבד הזה, אבל קניתי את כל הסטוק.״

>>>
דברים שאני אוהבת במיוחד ב-kid a:
1. האורך של השמלות הארוכות. הן ממש ארוכות ולי זה חשוב.
2. העובדה שהן רחוקות מהגוף, אין להן מחשוף ויש להן כיסים, מה שהופך אותן לבגד קל ללבישה כמו טי שירט.
3. אין צורך לגהץ וכמובן שאין דרישה לשלוח לניקוי יבש (אבל עדיף לא לזרוק למייבש).
4. איכשהו המחירים תמיד סבבה ומטה.
5. המידות. המידה העיקרית באתר היא one size ומתאימה למידות 38-44, אבל בחלק מהדגמים יש גם plus size למידות 46-50 ו-small size לפטיטיות במידות 36-40.

>>>
הבחירות שלי, או: קניינות פרטית

01 שמלת טאי דאי, כמובן שיש אותה גם בשחור. למי שאוהבות הדפסים, יש העונה את קולקציית הספיישל בהדפסים שעוצבו בסטודיו והודפסו דיגיטלית בטכנולוגיה בפיתוח ישראלי של קורנית דיגיטל. בהתאם, הקולקציה הזו עולה יותר.
02 טי שירט mother. מתנה מושלמת עצמכן ליום האם (כל יום הוא יום האם).
03 חליפת טאי דאי עם מכנסיים בגזרה עם מפשעה נמוכה. יש חליפות כאלה גם לילדים.
04 חולצת האריה שברי סחרוף חורש עליה בהופעות.
05 כל בגדי הילדים והתינוקות. לצערי הילדים שלי לא בגיל, אבל ברור לי שאם אילה היתה מתחילה לעצב בגדי ילדים כשהילדים שלי עוד היו קטנים, כל הארון שלהם היה kid a.
06 קימונו טטרה. מסוג הבגדים שבטח יחוסלו תוך שניה מהאתר (היה גם צעיף והוא כבר סולד אאוט) וכשיתקרר עוד דקה וחצי הוא יהיה הבגד הכי שימושי בעולם.

>>>
אתן יודעות מה קורה עם ברי סחרוף שמפיע במערכה הראשונה.

(תפילה לסוף אוגוסט)
וענן בשמיו ואילן בגשמיו
מצפים עוד לך עובר אורח