3

8

5

2

1

7

לרגל יום הולדתי ה-43 זכיתי באובססיה חדשה:
אובססיה כללית: שחיה.
אובססיה ממוקדת: לשחות מתישהו ב-bondi icbergs club בסידני.
(בתמונות: אימג'ים מושאלים של הבריכה בסידני, שנלקחו מפה ומפה; תמונות שצילמתי בעצמי בדרך לבריכה מקומית באיזור השרון)

>>>
Either once only, or every day. If you do something once it’s exciting, and if you do it every day it’s exciting
(הוראות הפעלה לחיים על פי אנדי וורהול)

>>>
כן, זה קרה: הצלחתי להתמכר לספורט.

>>>
הספקתי לכתוב על ההתמכרות החדשה גם בטור 'וידויים מתא המדידה' בזמנים מודרניים:

התחלתי קורס שחיה. קיראו לזה משבר גיל הארבעים, אם תרצו (זה יחמיא לי. כבר כמה שנים שלא יצא לי להיות בת ארבעים), אבל העובדה היא שפעם בשבוע אני שוחה בקבוצה, לומדת את רזי טכניקת שחיית החתירה על פי שיטת total immersion, שיטה שמבטיחה לגרום לתלמידיה לשחות חתירה באלגנטיות וללא מאמץ.
רוב חבריי לקורס הגיעו לשם כדי לשפר תוצאות בשלב המישחה בטריאתלון. אני הגעתי לשם כי אני לא מסוגלת להגיד לא למילים כמו "אלגנטיות" ו"ללא מאמץ".

מכיון שכבר כמה שנים לא יצא לי להיות בת ארבעים אני יודעת ש"אלגנטיות" ו"ללא מאמץ" הן תאומות סיאמיות. איפה שאלגנטיות נמצאת, תמצאו גם את ללא מאמץ. ככה זה.

יוצא שבמחיר של קורס שחיה, אני מקבלת גם תובנות מתחום הסגנון האישי:
המדריך מתחנן: תרפו, ואני מבינה איך צריך למקם את הידיים במים, ואת האישיות בתוך סרבל.
כשהוא מציע לגברים בחבורה להיפטר ממכנסי גלישה ולעבור לבגד ים קטן שמותאם לשחיה, אני רושמת לעצמי: הבגדים חייבים להתאים לזמן ולמקום. וגם: לפעמים קשה לגייס אומץ אופנתי ויש נטיה להכנע וליפול לבגדים שנדמה לנו שיסתירו אותנו, אבל התוצאה נראית חורקת ורק מושכת יותר תשומת לב.
כשהוא אומר: אנחנו לא קופצים למים. אנחנו כמו הקומנדו, נכנסים בשקט בשקט, שומרים על המים רגועים. אני מבינה איך אישיות אלגנטית נכנסת לחדר מלא אנשים: לאט. בלי לעשות גלים ובלי לייצר קצף.
כשהוא מציין: המטרה של שחיין היא לא להגיע מקצה אחד של הבריכה לקצה השני המטרה היא להתרכז בכל תנועה, אני נזכרת שבגדים חייבים להיות חלק מהחיים, לא מטרה.

>>>
אני לא מפחד מהאדם בעל אלף הבעיטות. אני מפחד מהאדם שתירגל אלף פעם את אותה הבעיטה.
(זה היה ברוס לי. מתוך המשפטים שאני אומרת לעצמי כשאני מתרגלת שוב ושוב את אותה תנועה).

>>>
וגם את זה:
"זה כמו לשחק בייסבול. כל מה שאני יכול לעשות זה לנסות לבצע את הדבר הנכון בכל יום, ולקוות שהתוצאות יגיעו."
(מתוך אפקט רוזי של גרהם סימסון)

>>
ויש גם תובנת בגד ים: מיותר שעוד לפני שהכנסתי רגל למים, כבר קניתי אקססוריז ייעודיים שלא יביישו שחיינית מצטיינת. זה היה שווה את זה, כי כך גיליתי שלספידו יש בגדי ים שלמים שטובים גם לבעלות חזה גדול ושעולים הרבה פחות מבגדי הים שבהם אני נוטה להתאהב בדרך כלל.

>>>
בפרקים הבאים: זן ואמנות ההתנהלות במלתחות.

>>>
רציתי לצרף פה את הסרטון שראיתי הכי הרבה פעמים בשבועות האחרונים ובו מורה TI מיפן שוחה לבד בבריכה, אבל מנסיונות קודמים להראות אותו לאנשים שלא חולקים איתי את האובססיה, הבנתי שזה לא רעיון מוצלח במיוחד.