לרקוד על החוף
אפשר להכריז שהנושא המרכזי של השבוע האחרון (הנושא האסתטי, לא חלילה, האקטואלי) הוא עיירות חוף עשירות באמריקה:
שובו של הקטלוג של ג׳ייקרו (שצולם בניו יורק ובהמפטונס), התצוגה של ראלף לורן שהתקיימה בהמפטונס (גם ד״ר ג׳יל ביידן הגיעה) והסדרה the perfect couple שעלתה בנטפליקס ומתרחשת בננטקט, שזה כלל לא ההמפטונס ואפילו לא קרוב גיאוגרפית (שניהם בחוף המזרחי, בהחלט, אבל ההמפטונס במרחק נהיגה ממנהטן וננטקט זה אי ליד קייפ קוד שזה בכלל במסצ'וסטס), אבל אותו ווייב.
עוד לא גמרתי לראות את כל the perfect couple אבל אני כבר יודעת שהחלק האהוב עלי בסדרה הוא קליפ הפתיחה שבו כולם רוקדים ושמזכיר לי את סצנת הריקוד בחתונה בפרק האחרון של the affair (שם כל זה קרה במונטוק, הקרובה להמפטונס). פרק שכל כך אהבתי שהקדשתי לו פוסט שלם ואני מרגישה קצת לא נעים שאני בכלל משווה בין שתי הסדרות האלה ושתי הסצנות האלה, שאחת מלאת רגש ואחת בעיקר מעוצבת להפליא, אבל זה היתרון של להיות הבעלים של האתר שאת כותבת בו.
אם תשאלו אותי אם זו המלצת צפייה, התשובה תהיה תלוי-מה-עוד-יש-לכן-לעשות-עם-הזמן-שלכן. אני נהנת. לשם האיזון, הנה משפטי ביקורת שימלאו לכן את המסך אם תעשו חיפוש:
הסדרה החדשה של ניקול קידמן מסמנת שפל חדש של נטפליקס (הארץ)
״הזוג המושלם״ היא סדרה חסרת נשמה, בדיוק כמו ההבעות של קידמן שמככבת בה (ynet)
״הזוג המושלם״: תעלומת רצח שרואים בשבת ושוכחים עד ראשון (מאקו)
>>>
If trauma and pain can echo through generations, then so can love
(נואה סלאווי, הרומן, פרק אחרון)
>>>
ויש גם סיפור אישי עם יותר מדי מידע:
סוזנה בייר, הבמאית של ״הזוג המושלם״, סיפרה שהיחיד שהשתכנע מיד להשתתף בסצנת הריקוד היה ליב שרייבר, שידוע שהוא רקדן מצטיין. השאר ניסו להתחמק מהמטלה. עם כל חיבתי – כצופה, כצופה – לסצנות ריקוד קבוצתיות, באופן אישי ריקוד קבוצתי מככב ברשימה הקצרה של הסיוטים שלי. סיוט המבוסס על סיפור אמיתי שכן באייטיז, בחטיבת הביניים בה למדתי, היה יום בשבוע שבו ההפסקה הגדולה הוקדשה לריקוד קבוצתי באולם הכניסה. מאז אני מנהלת מערכת יחסית מבוססת משיכה-דחייה עם התחום על רקע העדר קואורדינציה מוחלט. הדבר היחיד שהקואורדינציה שלי מאפשרת לי לעשות בלי להתבלבל אלה סרטוני walk at home ביוטיוב, שדרישת הבסיס שלהם היא ללכת במקום ולעיתים להרים ידיים.
>>>
בכל אופן, הנה הריקוד הקבוצתי של the perfect couple, ואחריו הריקוד של the affair (קשה למצוא וידאו טוב שלו, אז זה מה שמצאתי. עדיין ממליצה מאד על כל הסדרה הזו ובעיקר על העונה האחרונה והפרק האחרון).
the perfect couple – שיר הרקע הוא criminals
הרומן – the whole of the moon (שזה גם אחד השירים האהובים עלי ומופיע בפרק בגרסת המקור ובגרסת קאבר)
חיותה רובינשטיין
הריקוד והאי נפלאים. הסדרה כל כך מאכזבת. ניקול קידמן בפורמלין, כולם משחקים נורא והחוט של העלילה תפור בתפרים גסים, באסה
Shelly
אני נהנת ממנה, אבל היא לא סדרת מתח טובה. בעיקר קשה לי עם הליהוקים (אמיליה פשוטת העם הלא משתלבת שהיא יותר אריסטוקרטית מכולם שם, ושלא נתחיל לדבר על אבי המשפחה והאורח הכריזמטי ונטול הסנטר)
ליאת
ההבדל בין הפתיח לסדרה עצמה נעוץ בעיקר שניכר שאת הריקוד רקדו השחקנים השמחים ולא דמויותיהם העגמומיות וקפוצות הפרצוף (עד כמה שחלקן מסוגלות) בסדרה.
ואם כבר התכנסנו לסדרות, פתיחים וריקודים, זה שאני הכי אוהבת, עוד מהעונה הראשונה (עכשיו התחילה השנייה) הוא זה של Pachinko הנהדרת. מושלם
https://www.youtube.com/watch?v=1GgKXR_J-ww
Shelly
הריקוד והשיר של העונה הראשונה של פצי׳נקו מושלם. לא נכנס פה כי הוא לא ריקוד קבוצתי ולא על החוף 🙂
ליאת
הנה, עזרתי לו להיכנס, במגבלות 😉
Shelly
3>
ריבי
איזה שיר נפלא! ונזכרתי שבכורת הבית השביעה אותנו לא לארגן שום ריקוד כזה של כולם בחתונה שלה
שזה משהו שדי הפתיע אותי במיוחד מפני שהיא רקדנית בדימוס….
Shelly
הייתי שמחה לריקוד כזה בחתונה שלי, כל עוד אני זו שמצלמת ולא רוקדת
יעל
סיימתי אתמול לצפות בסדרה
בעיני היא מעולה
היא גם מאד הצחיקה אותי
כנראה שלא נועדתי חהיות מבקרת טלויזיה!
Shelly
צחקתי בקול רם