תמונות מהאיסטגרם של horses atelier (למעלה: קלאודיה והיידי, המקימות של המותג) כולל סיגורני וויבר כאלן ריפלי בנוסע השמיני, ומריל סטריפ, שר וקורט ראסל בסילקווד (שנורה אפרון כתבה).

>>>
אוברול זה בכלל בגד פמיניסטי
איך חיברתי אג׳נדה לבגד בשני צעדים פשוטים

(התפרסם בטור שלי בלאשה)

אני אוהבת אוברולים מאז ומעולם, אבל העונה אני לובשת את אוסף האוברולים שלי בשילוב הבעת חשיבות שכן החלטתי שמדובר במעשה פמיניסטי. שלא לומר פוליטי. שלא לומר מהפכני. מה השתנה בין השנים שחלפו לשנה הנוכחית? הו.
שלב א׳: מצאתי האשטג מפתה
#jumpsuitsforthematriarchy, אוברולים בשם המטריארכיה! נכון שכבר בא לכן ללבוש אוברול? את ההאשטג הזה הגו המעצבות מאחורי המותג הקנדי horses atelier שידוע באוברולים המוצלחים שלו. כמובן שהעובדה שהתמונות שהן הצמידו להאשטג היו תמונות של סיגורני וויבר בתפקיד אלן ריפלי מהסרט ׳הנוסע השמיני׳ ושל מריל סטריפ ושר בסרט ׳סילקווד׳ סייעה לתחושת הנחשקות. 

שלב ב׳: קראתי טקסט של מיה טבת דיין
מיה טבת דיין, למי שאיכשהו לא מכירה, היא משוררת, סופרת, מרצה ובעלת תואר דוקטור בהינדואיזם ושירה סנסקריסטית (זה מידע מוויקיפדיה, זה לא שאני מסתובבת בעולם עם רמה כזו של ידע כללי על כל מי שאני עוקבת אחריה בפייסבוק). בפוסט שקראתי כתבה טבת דיין על ביקור התנדבותי בתיכון של ביתה, בו ניהלה עם התלמידים שיחה על פמיניזם. העולם עדיין מתוכנן לגברים, היא אמרה להם. וכשהם שאלו למה הכוונה היא נתנה את הדוגמה הפשוטה: שירותים ציבוריים. ״כל מי ששמע אותי בהרצאה יודע שזה הנושא החביב עלי״, היא כותבת. טבת דיין דיברה איתם על העובדה שבשירותי הנשים תמיד יש תור, עובדה ידועה שמשפיעה לנו על החיים הרבה יותר ממה שהיינו רוצות להודות: לא ניתן לילדות לצאת מהבית בלי לעשות פיפי, נתכנן מסלולי הליכה לפי האפשרות לעשות פיפי בדרך (אחת הבעיות שניתקלתי בהן באופן אישי בסגרים היתה שבתי הקפה היו סגורים ולפתע כל תחנות-עצירת הפיפי האוטומטיות שלי ירדו מהפרק), לא יהיה לנו נעים ללכת לשירותים בדייט (ואם נלך, נתנצל – זה לקח שעות כי עמדתי בתור, לא כי חלילה הייתי תקועה שעות בתא בעצמי). כל כך הרבה מחשבה סביב משהו שגברים לא צריכים לחשוב עליו כי, כמו שמיה מאבחנת: ״יש מספיק שירותים, משתנות, והי, כל הטבע, פינות הרחובות, אחורי הגשרים, צידי השיח. כל העולם כולו הוא שירותים אחד גדולים עבור גברים. ולכן – בלי מחשבה זדונית – לא עלה על דעתו של איש פשוט לשים יותר תאים לנשים״. לנשים, היא מסבירה, לוקח 150% מהזמן של גבר מרגע הכניסה לתא השירותים ועד היציאה.

הו אז נדלקה נורה מעל ראשי: אולי לא נצליח לפתור את נושא התורים והזמן שאנחנו מבלות בתאי השירותים הציבוריים, אבל אנחנו יכולות לעשות ריקליימינג. במקום להתנצל, פשוט ניקח את הזמן ונעשה בנחת את מה שאנחנו צריכות לעשות. למה להסתפק ב-150% מהזמן? עם קצת מאמץ אנחנו יכולות לעלות ל-200% באמצעות – אתן מנחשות נכון – לבישת אוברול. לבישת אוברול תחייב אותנו לבלות קצת יותר זמן בשירותים הציבוריים, שם נעסוק במולטיטסקינג: פיפי ומהפכנות. אני לא מתעכבת, אני משמיעה את קולי.

אוברול ופיפי – זוגיות שיש לעבוד עליה
בלב הטענה של נשים שלא מעוניינות ללבוש אוברול עומדים הזמן ואי הנוחות הכרוכים בכניסה עם האוברול לשירותים ציבוריים. עכשיו, אם את פשוט לא אוהבת אוברולים – או שאת אוהבת באופן תיאורטי אבל משום מה משוכנעת שזה לא בגד שמתאים לגבוהות/רזות/שמנות/נמוכות/בעלות ידיים עבות/בעלות רגליים גפרוריות, מיחקי את המיותר – אין לי שום עניין לשכנע אותך ללבוש אוברול, יש מספיק בגדים בעולם. אבל אם את באמת לא לובשת אוברול אך ורק בשל האתגר שהוא מספק לך בשירותים הציבוריים, הנה כמה טיפים:
1. קחי את הזמן. הרגע החלטנו שלא למהר זה מהלך פמיניסטי. יהיה נחמד אם תהיה מישהי בתור שתכריז מדי פעם: קחו את הזמן, אחיות, אנחנו לא עובדות בשביל אף אחד.
2. תהיי מחוברת לגוף שלך. אין מה לעשות, מי שלובשת אוברול לא יכולה לחכות לרגע האחרון בלכתה לשירותים ציבוריים. התקדמי לעבר היעד עם הסימן הראשון לפיפי, בעיקר אם כבר אין ברשותך שרירי רצפת אגן של בת 16.
3. אל תתרגשי מהעובדה שאת נמצאת כרגע מאחורי דלת נעולה בחלל ציבורי כשאת לבושה בחזיה. זה הרי עידן החזיה, ויש להניח שברגע זה ממש יש מי שיושבת בחלל המסעדה כשהיא לובשת גוזיה אותה היא מכנה ״טופ חגיגי״.
4. קואורדינציה. אם מה שמטריד אותך זה החשש שחלקו העליון של האוברול יבוא במגע עם הרצפה המזוהמת בשירותי בית הקפה, תלמדי להחזיק את החלק העליון ביד אחת. זה לא מסובך, עשית הבוקר כבר עשרה דברים מסובכים יותר. 
5. תכנון, אם את יוצאת מהבית לשעות ארוכות ולא בא לך לעבור את הטקס הזה כמה פעמים, תלבשי משהו אחר.

>>>
מתי בפעם האחרונה עשית משהו בפעם הראשונה? אתמול, כשהפעלתי שזאם על משחק וידאו.