01 אווירת המפטונס
02 כפכפים קלועים
03 פופ אפ של התכשיטים של Morano (יש לי צמיד אותיות שלה)  ובגדי הים של Palette, בשינקין 34 עד ה-8/7
04 סבון בריח תאנים של nesti dante (אני שמה כאלה במגירת הטי שירטים ובמדף הסוודרים)
05 מכנסיים בצבע מושלם
06 אווירת coastal grandma

>>>
הוצאו מהקשרם: ציטוטים מהספר ולדימיר של ג׳וליה מיי ג׳ונס (תרגום: שרון פרמינגר)

גיבורת הספר היא מרצה בקולג׳ באפסטייט ניו יורק, שבעלה – גם הוא מרצה באותו קולג׳ – נחקר לגבי מערכות יחסים לא תקינות עם סטודנטיות. בסוף שלו מחכה לכן טוויסט שאני לא אהבתי (וראו זה פלא: אחרי שגמרתי לקרוא התפניתי לקרוא את גב הספר, ושם מצאתי המלצה חמה ממריה סמפל, מחברת ״איפה את, ברנדט״, עוד ספר שהתאהבתי בו עד הטוויסט המרגיז בסוף).
בכל אופן, לציידות משפטים הספר הזה הוא אוצר. הנה:

///
״הוא איבד את תחושת התחפושת וההצגה שעירוניים המקפידים בלבושם עדיין חדורים בה. התחושה המתמדת שצופים בך בלי הרף.״

///
״ולדמיר אכן היה סופר מצוין, וגם אם הספר הזה – רומן מפתח שנון – לא הזניק אותו אל פסגת התהילה, לא היה לי ספק, בזמן הקריאה, שולדימיר יגרוף את כל הקופה – רב מכר, ראיונות, טורי דעה וכתבות שיעסקו לא רק ביצירתו אלא גם בעיצוב הבית שלו, שגרת הכושר והטיפוח, חדרו בחוג, התזונה שלו, הרגלי העבודה והשינה ואף דעותיו הפוליטיות.״

///
״אם אשאר עם ג׳ון, אנחנו נקבל תמיד את החדר הגדול, מתןך כבוד למעמדנו כראשי המשפחה. אבל אם ניפרד, אצטרך להסתפק במיטה המתקפלת או בספה נפתחת, ובכל מקרה בחדר הקטן יותר. (…) אצטרך לעבוד בשביל זה, להשגיח על התינוק מוקדם בבוקר או להדיח כלים בלילה, אחרי שכולם ילכו לישון. לא אוכל להיות אנינת טעם. זקנות אנינות טעם לא מוזמנות לחופשות. אלא אם הן עשירות מאד, ואני לא כזאת.״

///
״היא הקפידה על שלמות בגדיה כמו כל גבר מצוי (מניסיוני, נשים אוהבות בגדים ואופנה, אבל רק גברים קנאים לכך שבגדיהם ייראו כמו-חדשים). היא הרוויחה משכורת לא רעה, היא חיה עם בת זוג, ואני שילמתי את שכר הלימוד שלה, כך שגם אם העדיפה גזרות פשוטות, היתה לה חולשה לבוטיקים יקרים, שהתמחו בבגדים בתפירה ידנית, בקווים נקיים ובחומרים איכותיים.״

///
״החיים שלך די מעוצבים,״ הוא אמר כשהגשתי לו את הספל.
״אני פשוט זקנה,״ אמרתי. ״היה לי מספיק זמן לרכוש את הדברים הנכונים ולהיפטר מהלא-נכונים.״

>>>
בקרוב אצלנו: