לאור מערכת היחסים הארוכה והיציבה ביני לבין המברשות של דפני, החלטנו למסד את יחסינו – כנהוג בז׳אנר – באמצעות קוד קופון.
כמובטח בכותרת, אחרי הצגת הקוד נמשיך לחלק האמנותי שיכלול תמונות מהיסטוריית השיער הפרטית שלי, רכילויות שיער מרחבי העולם שסיפקה לי שרון רבי (המהנדסת והיזמית שפיתחה את המברשת יחד עם אביה ושעומדת מאחורי ההצלחה של המברשת הישראלית ברחבי העולם) והמלצות ספציפיות על המברשות שאני משתמשת בהן.

>>>
הפרטים: משישי ה-9/4 עד יום שלישי ה-13/4 בחצות תהיה הנחה של 30% על כל מוצרי דפני באתר של הסופר פארם לכל מי שתשכיל להשתמש בקוד SHELLY30 (באותיות גדולות כמו פה)

>>>
ועכשיו לקצת רכילות שיער:
שרון אומרת: ״יצא לי לפגוש הרבה מאוד סוגים של יופי במקומות שונים בעולם במסגרת ההשקות שעשינו. לפעמים מצאתי את עצמי על הבמה, ולעיתים הייתי על תקן מעצבת שיער בינונית עם כלי עבודה טוב.״
ואלה התובנות:
המכחישות: ״הבירות הכי מגונדרות שהייתי בהן הן לונדון וורשה, שם על כל שכבת עור היו כמה שכבות של מייקאפ והצללות, על הריסים יושבים עוד ריסים ולרוב המתנסות בדפני היו הרבה מוצרים בשיער שלא מיועדים לשימוש לפני חום והעלו ריחות שלא שוכחים. שם פגשתי גם את אלמנט ההכחשה, כשהמתנסה אומרת ״אין לי כלום בשיער, רק חפפתי, שמתי מסכה ויצאתי מהבית״, אבל הריח תמיד מסגיר את האמת.״
הפריזאיות: ״יש לי פטיש לאלגנטיות צרפתית, הכל במינון נכון, האוכל, האופנה, הביוטי, יום העבודה. באירועי השקה בספורה פריז הריחות מסביב היו תמיד ריחות של בשמים נעימים.״
המאריכות: ״באופן כלל עולמי, חוץ מבהודו, הטרנד הכללי של השנים האחרונות הוא שיער ארוך. במקביל יש גם מגמה ברורה של פחות ביקורים אצל הספר (למרות שלדעתי אין על מעצב שיער טוב!).״
ככה זה בחיים: ״כלל אצבע: כולם רוצים את מה שאין. כך הגענו לייצר את דפני מיוז, כי הלקוחות שלנו ביפן ביקשו נפח, גלים, לעגל את הקצוות.״
משפיעות ומושפעות: ״בביוטי יש מדינות שהן Trend Setters ומדינות שהן Trend Followers (נחשו איפה ישראל). אפשר לומר בגדול שאמריקה היא זו שמשפיעה על העולם המערבי, אנגליה משפיעה על אוסטרליה ועל עוד כמה מעריצות של המלכה, ויפן משפיעה על המזרח. וכך בעוד שהישראליות משטיחות בשלל כימיקלים, היפניות, הסיניות והתאילנדיות משוועות לנפח ותלתלים. בקיצור אם אתן רוצות להרגיש וואו, קחו את בן זוגכן המזוקן, אל תחליקו את השיער וסעו ליפן.״

>>>
היסטורית השיער הפרטית שלי, כלומר – סיפור אישי עם יותר מדי מידע ואי אילו תמונות:

כילדה (פה בת 6, שטה בירקון עם מי שיגדל להיות מבכירי התסריטאים בארץ) היה לי שיער חלק. בשנים האלה השתרשה אצלי האמונה שיש לי שיער חלק.

בגיל ההתבגרות (התמונה הזו צולמה כשהייתי בכיתה יא׳) הוא הפסיק להיות חלק, אם כי לא ממש בחר לו זהות מגובשת אחרת.

ובכל פעם שהיה מזג אוויר יבש (או שנקלעתי לטיול במדבר, כמו בתמונה הזו. אני משמאל) הוא חזר להיות חלק.

בגיל עשרים וחמש פגשתי מעצב שיער שהסביר לי איך לגרום לשיער שלי להיות מתולתל. זה היה תהליך שכלל שימוש בחומרים שונים וייבוש בדיפיוזר (וגם אז, חמש דקות אחרי שהייתי יוצאת מהבית, התלתלים היו נעלמים והיה נשאר המצב שאתן נחשפות אליו בתמונה הזו).

עשרים ומשהו שנים קדימה, וזה המצב היום: אני כבר לא מוכנה להתחייב למוצרים שצריך למרוח על השיער ואין לי עניין להשקיע בעיצוב שלו יותר מעשר דקות.
משמאל: ייבוש טבעי, ביום ממש טוב. באמצע: יום נדיר של פן מקצועי של מעצב שיער. מימין: עשר דקות עם מברשת דפני קלאסיק.

>>>

שתי המברשות שאני איתן באופן קבוע מרגע בואן לעולם.

הדפני קלאסיק, בשימוש בשגרה בבית (מצולמת לצד סופיה קופולה, השראה בתחום השיער, גם היא לא בדיוק התעוררה ככה).

הדפני גו, לנסיעות. כשהיו (וכשיהיו) נסיעות. היא קטנה יותר מהקלאסיק, מה שאומר שהיא תופסת פחות מקום בתיק או במזוודה, אבל זה אומר גם שלוקח לי יותר זמן להגיע איתה לתוצאות שהקלאסיק הרגילה אותי אליהן. אם יש לכן שיער יותר דק משלי או יותר סבלנות להשקיע בזה, היא תספיק לכן גם לשגרה.

הנה מה שכתבתי בעבר על הדפני מיוז, ומדריך כללי לשימוש בדפני.

>>>
מהמקומות בהם השיער של כולנו נראה טוב (או שלא אכפת לנו איך הוא נראה):