01 סוודר של צוקר (אני תמיד מקנאה בילידות החורף שבטח מקבלות כל שנה סוודרים, שמיכות וגרביים)
02 נעליים מהחלומות
03 סריג פיקה
04 מצעים שעושים הרגשה של מלון בוטיק. אולי פגשתן אותם ברשת מלונות בראון. בונוס: הם מעוצבים ומיוצרים בארץ)
05 גרביים שנראים כאילו סרגתם אותם בעצמכן
06 Elementary

>>>
ציטוטים מספר השירים הסאטירי ״הפעם עם הקובץ״ של גילי יובל (מעמוד הפייסבוק העבד הזה הוא אני) שערכה שרון קנטור ושיהיה כיף לתת במתנה ברגע שהוא ייצא (כדי לוודא שזה יקרה אפשר לתמוך בהדסטארט):

תשמרו בדראפט עד מחר, קרציות

כשאתם שולחים מייל בשעות משונות
אתם יודעים שאני לא אמורה לענות.
מכורה שכמותי, לא מתאפקת,
ניגשת מיד לנייד ובודקת,
מסמנת ״לא נקרא״, חוזרת לסידורים
ובלב מאחלת לכם מוות ביסורים.

>>>
יש לך דקה?

אתמול היא ביקשה לקבל קצת ייעוץ.
בשיחה מיידית, עכשיו! זה לחוץ!
כשעניתי שגם לעצות יש מחיר
התנדף לו הלחץ בחלל האוויר.

>>>
משהו יפה: גילי יובל נולדה בינואר.

>>>
״אתה עשוי לשמוע על בני שבט זה שנישאו למען הממון או המעמד החברתי. זו הגזמה. אפילו שאני מוכנה להודות בכך שהיתה זו ילידת ׳גדי׳ שקבעה את העקרון: ״את יכולה להתאהב במנצח התזמורת באותה קלות שאת מסתבכת בהרפתקת-אהבים עם מנגן הכינור-השני.״
(מתוך הפרק איך לזהות את ילידי גדי, מהספר סימני שמש, מאת לינדה גודמן, תרגום: אליעזר כרמי.
ואגב, אני די בטוחה שמי שקבעה את העיקרון הזה היתה ילידת שור).

<חלק מהלינקים בפוסט הם אפיליאייט>