בביתה באיטליה. אילנה אפרתי חיה את החלום (את החלום שלי, בכל אופן)

>>>
לפני שנה וחצי בערך הושק הספר ״אורטו״ שכתבו אילנה אפרתי ובתה, אור רוזנבוים. הנה מה שכתבתי אז בלאשה על הספר שמתגלה כרלוונטי במיוחד בימים אלה. ממש הוראות הפעלה:

לפני כמה שנים טובות, כשהייתי כתבת האופנה של "ידיעות אחרונות", יצא לי לראיין את מעצבת האופנה אילנה אפרתי. אפרתי אמרה אז משפט ששינה את הדרך שבה אני מסתכלת על אופנה ובחירת בגדים: "אני מעצבת אופנה שאפשר להיקבר בתוכה", היא אמרה. היא התכוונה לומר שהבגדים שלה עשויים מחומרים טבעיים, כאלה שבסוף חייהם יוכלו לחזור לאדמה. חשיבה קדימה, נוכחות ברגע, חיבור בין בגדים לאדמה, כל אלה נוכחים גם בספר "אורטו", שיצא לאור בסוף מרץ 2019 ושאותו כתבה עם בתה, ההיסטוריונית ד"ר אור רוזנבוים (שלפני שפנתה לאקדמיה הספיקה ללמוד גם בקורדון בלו בפריז). הן מתגוררות לסירוגין בתל־אביב, בלונדון ובכפר בין גבעות אומבריה באיטליה, שם מטפחת אילנה גן ירק אורגני, "אורטו", בשפת המקום. הספר עוקב במשך שנה אחרי גן הירק. הוא מתחיל באביב ונגמר באביב, כאשר כל פרק הוא חודש בשנה, עם תמונות שצולמו במהלכו, ירקות וצמחים עונתיים, סיפורים ומתכונים:
קרוב ומקומי: "השטח שעליו נמצא הגן שלנו ממוקם ממזרח לבית, כדי שיוכל לקבל את האור בבוקר. הוא גם קרוב מאוד למטבח, כך שהירקות עוברים אפס קילומטר בין הגינה לבית", אומרת לנו אילנה. 
לגדל את האוכל של עצמך: "אין טעם לעשות רומנטיזציה לחיים באיטליה, גם שם אנשים גרים בערים וממהרים כל הזמן, אבל הם אוהבים שיש להם את הפינה הקטנה שלהם, שבה הם מגדלים ירקות בעצמם". 
חשיבה קדימה: כשאילנה נשאלת למה לא בחרה לכתוב על בגדים, היא אומרת, "אני לא בספרות של מה נחשב מודרני. הבגדים שאני מעצבת ולובשת הם בשירותו של הטווח הארוך. בדיוק כמו גן הירק".
פרקטי ואסתטי: "מבחינתנו, גידול ירקות הוא גם חוויה אסתטית", אומרת אור. "אצל האיטלקים לא עושים שום דבר סתם. למדנו מהם איך לבנות תמיכה לעגבניות. כל פעולה מלווה בחשיבה אסתטית".
להסתכל על האור: "כל כך הרבה מאיתנו חיים בווילונות מוסטים ולא מודעים לאור המשתנה במשך היום ובמשך השנה. לאור יש איכויות, יש לו נוכחות. אני צדה את האור".
להאט: הרבה ספרי בישול מצולמים במהלך כמה ימים מרוכזים. לא הספר הזה. התמונות צולמו ונאספו במשך כמה שנים, והתחושה שהאיטיות הזו מספקת היא של עומק. "להאט. לחשוב על מה שלובשים. על מה שאוכלים. החיים שלנו מאוד מהירים וצריכים איזון".
ועוד משהו: "הייתי רוצה שאנשים ייקחו את הספר איתם בתיק", אומרת אילנה. "זה לא ספר שנועד שיניחו אותו על שולחן הקפה. זה ספר שאת רוצה שיהיה לידך, כי הוא נותן את התחושה שיש לנו את הכוח לעשות שינוי בחיים".

עניין אותי לשמוע איך שנת 2020 השפיעה על אורח החיים של אילנה. זה מה שהיא סיפרה לי (בונוס למי שתקרא עד הסוף: קופון הנחה על הספר ״אורטו״ עד סוף השנה האזרחית):

סדר יום: סדר היום הכפרי שלי משתנה בהתאם לעונות. בקיץ אני קמה מוקדם לשיטוט בשדות או ביער ולעבוד בגינה בשעות הקרירות של הבוקר, אחר כך שותה קפה בגן, אוכלת ארוחת צהרים שמורכבת מירקות טריים שאני מגדלת בגן הירק, נחה או עובדת בסטדיו בשעות החמות (חיים בלי מזגן). אחר הצהריים עובדת בגינה ובערב נפגשת עם חברים.
את מרגישה שיש הפרדה בין ה״עבודה״ ל״חיים״? מאז ומתמיד העבודה שלי כמעצבת, המשפחה והחיים היו שלובים יחד. מתחילת הקריירה שלי בשנות השמונים הייתי נוסעת כמה פעמים בשנה לפריס ולמילנו בחיפוש חומרי גלם איכותיים ותמיד סקרנית לראות מה קורה מסביב, מוצאת זמן לבקר במוזיאונים מקומיים, להבין את סגנון החיים: מה אוכלים, מה לובשים. ההשראה נמצאת בכל מקום, ממש כמו זכרונות ילדות, הים או הארכיטקטורה בתל אביב, או עומק העונות בטבע בכפר כאן באומבריה. החיים הם ההשראה.
איך היום שלך נראה כשאת בתל אביב? בתל אביב אני קמה כל השנה בשעות הבוקר המוקדמות, עושה סיבוב בגינת הגג, מטפלת קצת בצמחים, רוכבת באופניים לקפה הקרוב ומשם לסטודיו. למעט ארוחת הצהרים, אני כל היום בסטודיו עובדת בעיצוב, בגזירה, מפקחת על התפירה ופוגשת לקוחות עד שעות הערב. 
מה השתנה בשנה האחרונה מבחינת החיים שלך? השנה אני מציינת שני עשורים לחיים הכפולים שלי, חודש בביתי בכפר איטלקי וחודש בתל אביב. מפברואר האחרון אני שוהה באופן רצוף בכפר. נעצרו המסעות והטיסות, ולפתע זה מרגיש כאילו כל השנים הללו היו הכנה לשקט ולרוגע שהבחירה הכפויה הזו מציעה. מנוחה מטיסות חודשיות ומעבר בשדות תעופה עמוסים, התבטל תכנון הזמן הקפדני שהחיים הכפולים מחייבים. הלחץ לעמוד בהתחיבויות התפוגג. מעולם לא שהיתי כאן שנה שלמה ברצף, ואפילו הספר שלנו, שמתאר שנה בטבע בבית הכפרי עם המבט האיטי על שינויי העונות, מורכב מצילומים שצילמתי כאן במהלך מספר שנים.
מה את לובשת בתקופה הזו? באופן טבעי אני לובשת עכשיו את מלתחת הכפר האיטלקי שלי. מתחילת החיים הכפולים חילקתי את המלתחה לשתי מלתחות: אחת בתל אביב, בסגנון הבגדים האורבני/ימתיכוני המחויט ברכות והמינמליסטי המזוהה איתי, והשנייה בכפר – מורכבת מבגדי עבודה מכותנה שעיצבתי לקו ״א.א 100% כותנה״ ועכשיו הם כבר בגדי וינטג׳ שעברו כביסות רבות והם רכים ונעימים: מכנסיי החאקי ,האוברול הכחול ,בטלדרס בגוון זית, הרבה בגדי פשתן בהירים לימי הקיץ החמים, ולערבים הקרירים פריטים עשויים מבדי משי מודפסים בעיצובי מאוסף ׳ללבוש את היער׳, החורף כאן קר ובמהלכו אני לובשת בגדים וסריגים שעיצבתי מצמר וקשמיר.
מה הבנת השנה? אני חושבת שהתקופה האחרונה (עם הנוכחות הפתאומית של המגיפה ששינתה את חיינו) מובילה להבנה שגמישות מחשבתית ויצירתיות הן תכונות חשובות. שניתן להביט על דברים באופן חדש, שניתן לשנות את ההרגלים וזה לא כל כך קשה. שחיים אותנטיים זו נורמה הכרחית. שלכל אחד יש אחריות לעולם הטבע, ומעל הכל אני מאמינה בחשיבות פיתוח עולם פנימי עשיר שלא קורס תחת לחצים חיצוניים.

>>>
עד סוף דצמבר 2020 תוכלו לקנות את הספר ״אורטו״ ב-100 שקל במקום 120, עם הקוד shellygross.

>>>
בינתיים: להשמיע לגינת הירק שעל אדן החלון