מדים | חולצת פסים
לרגל חגיגות יום הולדת חמש להחיים ומה שלבשתי, הנה תשע חולצות פסים שאפשר לקנות עכשיו (שתיים מהן מוכרות לי אישית):
01 חולצת מליבו של Kule. עוד אין לי שום דבר של המותג הזה, אבל מותר לחלום
02 חולצת פשתן של רונית ים. הזוכה בתואר החולצה-שאני-לובשת-הכי-הרבה-הקיץ
03 חולצה עם פסים אפרפרים של מוג׳י. פעם היו לי חוקים לגבי חולצות פסים: הן היו חייבות להיות בכחול-לבן או אדום-לבן, ועם שרוול ארוך. אין מה לומר, גדלתי והתפתחתי (במקרה של המשפט ״חולצות שאפשר לקנות עכשיו״, חולצות של מוג׳י יכולות לקנות עכשיו רק מי שגרות בחו״ל או שיש להן כח לארגן לעצמן כתובת חו״לית)
04 שילוב של כותנה ופשתן אצל madewell
06 פסים אדום לבן (בלי שרוולים) של אוננוקו
07 כל פעם ש-everlane מוציאים חולצת פסים זו חגיגה מבחינתי. את זו הזמנתי בצבע הזה (היא עבה מדי לשעות היום במישור החוף, אבל בשביל זה המציאו את ירושלים ואת הסתיו)
08 אני מתרשמת שיש לי עניין השנה עם פסים באפור לבן, אם כי פה מדובר בחולצה של ג׳ני קיין, אז ברור שהיא לא באפור לבן כמו כולן, אלא בשנהב ושיבולת שועל
09 הנה עוד חולצה של Kule, הפעם ממחלקת הגברים. תכנית פעולה: להזמין אותה כמתנה לאיזה בן (זהירות, היא יקרה, אבל לזכותה יאמר שאפשר להוסיף עליה ראשי תיבות ואימוג׳י חמוד לבחירתכן) ואז לקחת לו אותה
>>>
חולצת פסים. אף פעם לא מוקדם מדי לגלות שלא יכולות להיות לך יותר מדי חולצות פסים.
(מתוך הפרק הרביעי של החיים ומה שלבשתי. שם הפרק הוא: חולצת פסים, או: מה אודרי הפבורן היתה עושה. המשפט שציטטתי פה מופיע בתוך רשימה של דברים שילדות בנות 12 צריכות לדעת. בחמש השנים שחלפו הפכתי למעט יותר מינימליסטית – לפחות באופן תאורטי – כך שאני מאמינה שבהחלט יכולות להיות לך יותר מדי חולצות פסים. באופן אישי די ברור שיש לי יותר מדי מהן)
>>>
השיר שהופיע בסוף הפוסט שהודיע על צאתו לאור של החיים ומה שלבשתי לפני חמש שנים:
