ביקור בסטודיו | דלית פסח

תמר גוז׳נסקי מבקרת ומצלמת נשים יוצרות בסטודיו שלהן.
הפעם: דלית פסח. אחרי עשרים שנה בעולמות הגרפיקה דלית חזרה למה שאהבה לעשות כילדה: לאיור. היא מציירת זכרונות ורגעים, עובדת בגואש וצבעי מים ולפעמים מערבבת את שניהם. אתן בטח זוכרות אותה מהפרויקט המשותף עם בילונגינג.

>>>
What keeps my heart awake is colorful silence
זה היה קלוד מונה

>>>
ויש גם ציטוט מסורתי מדרך האמן של ג׳וליה קמרון (החלטתי שזו תהיה מסורת):

״אותו חלק בעצמנו היוצר בצורה הטובה ביותר, אינו יכול להתבסס על משמעת אוטומטית, הנובעת מכוח רצון בצירוף תוספת מחזקת של כבוד. יצירה אינה קושרה רק ברצון העצמי. אתה מכיר את התופעה: השכם בבוקר, בדיוק צבאי, הצדעה לשולחן הכתיבה, לכן הציור, ללוח השרטוט…
בטווח הארוך נדרשת יותר התלהבות מאשר משמעת כדי להגשים אמנות. התלהבות היא לא רק מצב נפשי. התלהבות היא התחייבות רוחנית, כניעה אוהבת לתהליך היצירה, הכרה אוהבת ביצירותיות הסובבת אותנו בכל.״
(תרגום: רוני שר)

>>>
At first the sun might hurt your eyes
But soon you'll see the beauty in the light