חשבון נפש (ארוני)

השם של הלוקבוק החורפי של TOAST נשמע כמו החלטה לשנה החדשה: Room to make
(המצולמת הנפלאה היא מארי סופי ווילסון)

>>>
לקראת השנה החדשה, חשבון נפש (ארוני)
הופיע במקור בטור שלי בלאשה

ראש השנה הוא זמן מעולה לעצור רגע ולהפעיל את משנתה של מארי קונדו על ההרגלים והתפישות שלנו, גם ההתלבשותיים. זה כדאי, כי הרבה יותר קל לקנמר הרגלים התלבשותיים מלקנמר את הבית, וזה גם הרבה פחות מדכא מלעשות חשבון נפש אמיתי.

שאלות שהאלטר אגו הציק לי איתן לקראת תש״ף:

למה אין לך חגורה?
מתישהו לפני שנים השתרשה אצלי האמונה שאני לא זקוקה לחגורה ומאז לא רכשתי את מיומנויות בחירת החגורות או את הפניות הרגשית שמאפשרת לבחורה לעצור רגע ולהכניס חגורה למכנסיים (פעולה שמהצד נראית מעייפת למדי).
האם אני זקוקה לחגורה לקראת השנה החדשה? יכול להיות, אבל כנראה שגם השנה זה לא יקרה.

למה את כמעט לא מזמינה בגדים ברשת?
כי אני זקנה וכי שתי הקניות הלא מוצלחות היחידות שלי בתשע״ט היו קניות רשת.
האם יש טעם לצפות לשינוי? מצד אחד אני לא נעשית יותר צעירה. מצד שני, אמזון בדרך.

אם את לא לובשת שמלות, למה את לא מוסרת את השמלות שיש לך בארון?
מוסרת גם מוסרת, אבל יש כמה שמלות שיש לי תחושה נבואית שעוד יהיה להן שימוש.
האם השימוש הזה צפוי להתרחש כבר השנה? התחושה הנבואית מעורפלת למדי אז אני לא רוצה להתחייב.

למה את אומרת שאת אדם מינימליסטי, ובכל זאת הארון שלך לא מצליח להכיל את כל הבגדים שברשותך, ובכל רגע נתון את מאחסנת בגדים גם בסל הכביסה, מכונת הכביסה והשידה שבחדר השינה?
כי אני אדם חלש אופי, זה למה.
האם המצב ישתנה השנה? הוא ישתנה כשהוא ישתנה! אני עובדת על זה! אני סומכת על התהליך! ואני לא מתמודדת טוב עם ביקורת!

>>>
Sell your cleverness and buy bewilderment
(עצה לכל שנה, רומי)

>>>
Before you go to sleep
Say a little prayer
Every day in every way, it's getting better and better