אמהות | ילדים | רגעים
קבלו את חגית רוזצוויג, 42, בעלת סטודיו לפילאטיס בבנימינה, נשואה לארי, 44 (מייצר אופניים בבית מלאכה משלו) ואמא של נועם, 13, איתי, 10 ואלה, 6.
צילום: נירית גור קרבי
חגית אומרת:
גלריה בסטודיו /// את ארי הכרתי בלהקת המחול הקיבוצית, ממנה עברנו יחד לבת שבע. לאחר הפרישה מעולם המחול אני למדתי פילאטיס וארי למד את מלאכת בניית האופניים בהזמנה אישית. הסטודיו שלי הוא גלריה בתוך בית המלאכה שלו ואני משקיפה עליו מהחלונות למעלה בהערצה. אגב, ארי הוא יליד דנמרק, וגם שלושת הילדים שלנו נולדו שם.
הבית שלנו /// אני אוהבת בו הכל, את המרחב הפונקציונלי למשפחה ואת המרחב בחוץ שנשקף מהחלונות.
בגדים /// כמו בבית, גם בלבוש אני אוהבת לשלב בין ישן לחדש. יש לי המון בגדי יד שניה משנות השישים.
בוקר /// הבקרים מתחילים בארוחת בוקר משפחתית ובקפה משובח שארי מכין. אחר כך מתחילה ההיסטריה הרגילה שיש בכל בית עם שלושה ילדים שצריך לארגן ליציאה בזמן.
אחר הצהריים /// נועם רוכב אופניים מקצועי, איתי שרוף על כדורגל ואלה רקדנית.
השראה /// משהו או מישהו שמחסיר לי פעימת לב וגורם לי להרגיש. להתרגש. כמו לראות חזרות של להקת בת שבע – לראות גוף שיש לו יכולות ואיכויות בלתי נתפסות. כמו לעשות שיעור פילאטיס עם מורה שחי ונושם את השיטה ומצליח להעביר לך את העומק והדיוק של העקרונות בשיעור מאתגר. השראה זה לראות את בעלי יוצר בכזאת התמסרות ואהבה. השראה זה הילדים שיש להיות יכולת פשוט לשמוח ולהיות מאושרים בלי העכבות של החיים. זה להסתובב ברומא ולהרגיש את העוצמה והכח של העיר הזאת.
>>>
ויש גם שיר שחגית בחרה:
