אני לא מעודכנת, אני עצלנית

מינמליזם, או: מה קורה כשתכונת אופי בולטת שלך פוגשת את הבגדים שיושבים עליה בול.

שירלי הלפרין, חורף 2015-2016 | צילום: עדי מנחמי | דוגמנית: ארבל קינן לאלינור שחר | איפור ושיער: מירב קאופמן

>>>
בבואך להחמיא לחברותייך, נסי את הניסוחים הבאים:
החולצה הזו ממש מחמיאה לך לעקשנות!
המכנסיים האלה מבליטים לך את ההומור!
זה הסוודר המדוייק לרגישות שלך!

>>>
כשהבגדים מתאימים לך לעצלנות, היישר מהטור שלי "מיומנה של כתבת אופנה" בלאשה:

באסיפת ההורים הראשונה של השנה מצאתי את עצמי יושבת מול הלוח, כשמעליו תלוי שלט ועליו שלושת האיסורים המרכזיים של בני האינקא: לא תגנוב, לא תשקר, לא תתעצל.
בעודי בוהה בשלט, נזכרתי בשני דברים:
1. באגתה כריסטי, שטוענים שאמרה שלא הצורך הוא אבי ההמצאה, אלא הבטלה והעצלות.
2. בתצוגה השנתית של גולברי, שהתקיימה יום קודם באמפיתאטרון קיסריה, ובמהלכה הוצעדו על הבמה עשרות דוגמניות כשהן לובשות שמלות ועל כתפיהן מונח ז'קט או מעיל, מבלי שטרחו להכניס את הידיים לשרוולים.
אם לצטט את אגתה כריסטי, הרי שהעצלות היא לא רק אמה של ההמצאה, לפעמים היא גם אמו של הסגנון האישי:
>> מתעצלת להכניס את הידיים לשרוולי הז'קט? זה בסדר, התכונה הזו משותפת לך ולחצי מעורכות האופנה של העולם המערבי, פשוט הניחי את הז'קט על הכתפיים.
>> אין לך כח לוודא שהחולצה בתוך המכנסיים? לא נורא, תגידי שאת מעדיפה להכניס רק את החלק הקדמי. ממילא המראה הזה לא רק מעודכן, הוא אפילו מחמיא.
>> לא מתאים לך לבלות זמן יקר מחייך במספרות עם צבע על הראש? אמצי את מראה השיער המאפיר.
>> סבורה שאף אחת לא אמרה על ערש דווי: חבל שלא ביליתי יותר זמן בגיהוץ? התחילי לחבב את המראה המקומט.
>> דווקא רצית ללכת לפילאטיס, אבל ברגע האחרון נבצר ממך להגיע? מזל שאת אשה של אוברסייז.
>> קשה לך לשאת ערב שלם תיק קלאץ' ביד אחת ולהסתמך רק על ידך השניה לטובת כל מיני פעילויות חשובות כמו אכילה, צילום והעלאת תמונות לאינסטגרם? חפשי תייק עם רצועה או שפשוט אל תקחי תיק.

>>>
Just before our love got lost you said
"I am as constant as a northern star"
And I said "Constantly in the darkness
?Where's that at
." If you want me I'll be in the bar
(case of you / Joni Mitcheil)

>>>
All I wanna be is everything