17 june

01 אוויר בשמלה של tres (ומחר גם סטודיו פתוח) / צילום: מירב בן לולו
02 כחול נייבי
03 קלאץ' בצבע סומק
04 אגדה אורבנית מפורסמת מספרת על נשים שקר להן במשרדים והן מבקשות להנמיך את המזגן
05 קקטוס, עשי זאת בעצמך (קיראי לזה פעילות לחופש הגדול)
06 סן פרנסיסקו בצבע סומק
07 ויש גם מתנות: ביום ראשון הקרוב יתחיל ב-myma הסייל המסורתי (25% הנחה).
לרגל החגיגות שלוש מכן יוכלו לקבל במתנה סנדלים של טרופזיאן (כיף לכן. אני מפנטזת עליהם הרבה זמן. עליהם ועל החופשה בריביירה שתגיע איתם).
מה צריך לעשות? לשלוח מייל  ל-mymame@walla.com עד יום שני ב-12.00 בצהריים, לכתוב בשורת הנושא myma + המלבישה, ולקוות לטוב.
(האותיות הקטנות: הזוכות יוכלו לבחור מתוך הסנדלים שיהיו במלאי, לא בטוח שהדגם שהעלתי פה יהיה ביניהם)

>>>
סיפור אישי עם יותר מדי מידע:
אחרי שבועות של ציפייה ראיתי השבוע את while we're young.
א. זה סרט מקסים. לגמרי babysitter worthy.
ב. ראיתי אותו בהצגה יומית. אני תמיד אומרת לעצמי: תלכי יותר להצגות יומיות. את עובדת מהבית. מה הטעם בעבודה מהבית אם את לא הולכת יותר להצגות יומיות? ובכן, הלכתי להצגה יומית ונזכרתי מה הבעיה עם הצגה יומית. או בעצם, מה הבעיה בצפיה בסרט יחד עם קבוצת אנשים זרים. הבעיה היא האנשים הזרים.
מאחורי ישבו צמד אזרחים ותיקים שצר לי לומר, לא הבינו את הסרט כלל וכלל.
כך מצאתי את עצמי מבזבזת הרבה אנרגיה על איפוק, עוצרת את עצמי לא להגיד להם דברים כמו: זה לא התינוק שלהם! זה גם לא התינוק של החברים שלהם! זה סתם תינוק. או אפילו סתם לחלוק איתם את הידע המיותר שהבאתי עימי לשורה השניה. למשל: השותפה שלהם לדירה זו דרי המינגווי.

אגב, "סיפור אישי עם יותר מדי מידע" הוא גם השם של הטור החדש שלי בלאשה.