שקרים קטנים, תקוות גדולות

רעיון למחקר: מהו המקום בו נשים נוטות לשקר לעצמן במיוחד?
ההשערה שלי: בחנויות.

tory burch ss 2013 via style.com

>>>
שקרים לדוגמא:
המראה מרזה
המראה משמינה
אני ממש צריכה את זה ("זה" = חולצת טריקו אפורה)
אני רק מודדת
אני רק מסתכלת
זה יתרחב
אני ארזה
מי רואה אותי מאחור? זה לא שאני נכנסת למקומות ברוורס
אני מסוגלת ללכת על עקבים כאלה
אני בחורה מהסוג שלובש בגדים צבעוניים, רקמות ופונפונים (כמו בקולקציה של טורי ברץ')

>>>
זה לא שקר, זו תקווה. אני *באמת* מתכננת להפוך הקיץ לבחורה שלובשת בגדים צבעוניים, רקמות ופונפונים. אם לא מהקולקציה של טורי (אני לא מטומטמת מספיק להאמין שאהפוך עשירה עד הקיץ, בטח לא בקצב שבו אני משקרת לעצמי בחנויות), אז מהקולקציה של סקוטץ' אנד סודה (או, יותר טוב: מהחיקויים שבטח יצוצו בזארה).

>>>
אמא שלי אומרת שזה לא שקר אם את מאמינה שזה נכון.

>>>
יש לי כבר קילומטארג' מספיק על פני האדמה כדי לדעת שגם הקיץ כנראה לא אהיה מאד רזה.
מצד שני, עוד לא איבדתי את התקווה להיות פתאום יותר גבוהה.