שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק
"כשהייתי צעירה – יותר – הייתי עסוקה במעקב אובססיבי אחרי תנועתם העצמאית של הספרים בספריה שלי, כאילו תזוזה של שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק מנקודה א' ל-ב' יכולה לרמוז על מה שצופן לי העתיד".
(מתןך פוסט שכתבתי ב-2010)
שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק, סיפורים עם יותר מדי מידע:
>>> כמו רבות מאיתנו, פגשתי את שילה לראשונה בין הספרים של אמא שלי, מתישהו באייטיז. לאמא שלי היתה מיטה שהחלק האחורי שלה היה מדף ספרים. מכיון שהמדף הזה היה בחדר השינה, רוכזו אליו כל הספרים שאינם תואמי גיל, שכן עובדה ידועה היא שנערות בנות ארבע עשרה יפעילו שיקול דעת ויחליטו שלא לקרוא את מיטב כתביה של קאסיוורה הולנדר או את דו"ח הייט בשלמותו רק בגלל שהם ניצבים בחדר השינה של אמא שלהן ולא בסלון.
תארו לעצמכן, אם כך, מה רבה היתה הפתעתי כשמצאתי שם את שילה לוין, רומן, ספר ככל הספרים, כזה שכלל לא עוסק באורגזמות ובשפע הדרכים להשגתן. סליחה, אני מתקנת: שילה לוין הוא אולי לא ספר הדרכה, אבל הוא לא ספר ככל הספרים. בכל אופן, הוא היה שונה מכל ספר שפגשתי לפניו, הוא היה הספר הראשון שהצחיק אותי כמו שחברה טובה וממש חכמה מצחיקה אותך. מאז ועד עצם היום הזה לא נתקלתי בהתחלה טובה יותר לספר. קראתי אותו בנשימה עצורה, לא מאמינה על מזלי הטוב.
>>> הנה שני דברים שלמדתי משילה לוין (וגיל 14 הוא גיל מצוין ללמוד אותם):
1. כל סיטואציה תראה מצחיקה, אם רק תצליחי להסתכל עליה מהצד.
2. ניו יורק היא לא הפתרון לכל הבעיות. היא לא הפתרון אפילו לחלק מהבעיות.
>>> במשך שנים נתתי את הספר הזה לכל מי שפגשתי, זו היתה הדרך הקלה לגלות אם עומד לפניי אדם מהטרנב שלי (טנרב – מונח של קורט וונגוט, היישר מעריסת חתול: אנו הבוקוניסטים מאמינים שהאנושות עשויה צותים-צותים, צותים שעושים את רצונו של האל, ומעולם לא נתגלה להם מה הם עושים).
>>> הספר יצא לאור ב-1972 (גם אני יצאתי לאור בשנה הזו) ותורגם לראשונה לעברית על ידי נורית יהודאי ב-1973. אמא שלי קנתה את המהדורה הראשונה והיא נמצאת אצלי עד היום.
מתוך שיחותי עם אמי לקראת הוצאת התרגום החדש:
אמא שלי: אני זוכרת שקניתי את הספר כשגרתי בארצות הברית. זה כל כך התאים לי בתקופה הזו. כשהייתי רווקה וחייתי באמריקה.
אני: גרת בלוס אנג'לס ב-1968.
אמא שלי: נכון, אז?
אני: אז הספר נכתב רק ב-1972.
>>>
אה, עוד משהו:
מהיום ועד יום שני הבא, קוראות הבלוג יכולות לקנות את הספר ב-34.90 שקלים.
מה צריך לעשות? להכנס לסטימצקי ולתת בקופה את הקוד הסודי 169016 (תקבלי על הדרך גם חברות במועדון סטימצקי או חידוש לשנה אם את כבר חברה).
>>>
בסוף התרגום החדש (שגם הוספתי לו קצת הערות) יש ראיון עם גייל פארנט, הסופרת (זוכרות שנסעתי בקיץ לראיין אותה?). הפוסט הזה מוקדש לגייל פארנט, לסוכנת שלה אליס, ולעינת ניב ורוני בק (עינת היא העורכת הראשית של תכלת ורוני היא עורכת התרגום) שאוהבות את הספר בדיוק כמוני והתלהבו מהרעיון לתרגם אותו מחדש ברגע בו העזתי להגיד אותו בקול רם.
She's saying
Love is like a barren place"
And reaching out for human faith
Is, is like a journey
"I just don't have a map for