01 הנחות על הדנים של טרס כל הסוף שבוע (חולצת הג׳ינס הכהה היא חולצה שאני אוהבת במיוחד, והז׳קט ג׳ינס בהנחה ממש שווה)
02 האביב בדרך. הצלחתי להזמין את הזוג האחרון של הסנדלים האלה במידה 38 (אני קוראת לזה השגחה)
03 כמה שזה יפה (והמעצבת ישראלית)
04 גרסה חדשה למעיל הגשם של Everlane (מעיל הגשם הוא הפריט הראשון שהזמנתי מהם לפני כמה שנים)
05 שמתן לב ש-Arket שולחים לארץ?
06 נכון לעכשיו, וזו החלטתי הכמעט סופית: זה הטעם הכי טוב של Marvis

>>>
כשממליצים לי על פודקאסטים אני אומרת:
1. לא, תודה.
2. וגם: נדבר כשאובמה וספרינגסטין יקליטו פודקאסט.
אז יש פודקאסט של אובמה וספרינגסטין (ומסתבר שגם מולם אני לא מצליחה לשמור על קשב. מבחינתי להקשיב לזרים זו המדיטציה הכי טובה שיש, שום דבר אחר לא זורק אותי כל כך עמוק לתוך המוח של עצמי).

>>>
״זה לא משנה. אני חושב שאני צריך לצאת מפה היום.״
היא חשבה רגע. ״אבל זה לא טיפה בזבוז כסף?״ היא אמרה. הוא לא ענה. היא אמרה, ״זה לא כאילו זאת הייתה גופה אמיתית.״
״אבל במשך שעה לא ידעתי שזה לא אמיתי.״
״זה לא הופך את זה לאמיתי.״
״עכשיו זה לא אמיתי. אבל זה היה אמיתי לפני זה.״
״אבל בסוף זה לא אמיתי,״ היא אמרה.
״אבל זה לא שרק הסוף חשוב, בדברים,״ אונגר אמר.

(מתוך Swim, הספר החדש של גון בן ארי. הדיאלוג הזה נשמע בדיוק כמו הדיאלוגים ביני לבין יריב כשאני מבקשת ממנו לא לעבוד עלי אף פעם.
Swim, אגב, אלו ראשי התיבות של מישהו שהוא לא אני.)

>>>
השיר שהחזיר אותי לריכוז רגעי במהלך הציפה שהתחזתה להאזנה לפודקאסט של ספרינגסטין ואובמה:

תזכורת: חלק מהלינקים בפוסטים הם אפיליאייט