01 טי שירט אפורה של אביבה זילברמן, עם וי הפעם
02 אובססיית כפכפי איקס
03 חשה צורך לדווח בכל פעם שאני מאתרת ב-etsy אוברולים מפשתן
04 יתרונה הגדול של תש״פ על פני 2020: תש״פ תיכף נגמרת
05 זה נשמע כמו סצנה מסרט של סופיה קופולה: להשתרע על שפת הבריכה בשאטו מרמונט ולשלוף קרם הגנה של אייסופ
06 רווקה בניו יורק, הספר החדש של בת דודתי, דלית לביא: דיתי, גיבורת הספר, בורחת זמנית מהחיים של עצמה ונוסעת לניו יורק לנהל חנות בגדים מהחלומות ברחוב אליזבט (בשכונת נוליטה, בטח הייתן בסביבה, מדדתן דברים ב-everlane והתלבטתן אם לאכול את הוופל בקפה ג׳יטאן. או שאני מתבלבלת עם עצמי).
בכל אופן, הספר הזה מלא בסודות משפחתיים, אמיתיים ומומצאים. כל כמה עמודים התקשרתי לאמא שלי לבירורים (אני: זה נכון? אמא שלי: לא / אני: זה נכון? אמא שלי: כן / אני: זה נכון? אמא שלי: כן, אבל זה סיפור מהצד של אבא שלה) ואפילו מצאתי משפט עלי (חוויה מומלצת). הנה הוא:

"בילדותן חיו אימא שלי ואחותה באחד הקיבוצים בארץ עם ההורים שלהן – סבתא סוניה הצברית וסבא שמואל יפה התואר. הסוד היחיד שרץ במשפחה עוד לפני שלירי פתחה את תיבת הפנדורה היה על ילד שנולד לסוניה הקטנה בקיבוץ, לפני שהתחתנה עם שמואל, והילד הזה נעלם יום בהיר אחד ולא הותיר אחריו עקבות. דווקא את הסיפור הזה אימא שלי לא סיפרה ללירי, גם לי היא לא סיפרה אותו אף פעם והוא נודע לי בכלל מבת דודתי שהיה לה האומץ לצלול פנימה לעומק המחילה כשהיתה בת שבע-עשרה."

>>>
עוד משהו: דלית היתה החברה הראשונה שלי. כשהייתי בת שנתיים ומשהו הם חזרו משהות של כמה שנים בארה״ב. פתאום משום מקום נהייתה לי משפחה גדולה. שנים קיבלתי ממנה את הבגדים שהיו קטנים עליה והם תמיד היו הבגדים האהובים עלי. גם היום כשאני לוקחת לה בגדים מהארון הם מיד מרגישים כמו בית, ולנצח יהיה להם ריח של אמריקה.

>>>
דלית אומרת שזה השיר שהכי מתחבר מבחינתה לספר (זה קאבר שלו, כי אני חושבת שקאברים גורמים לך להקשיב למילים)

In a world full of people
You can lose sight of it all
The darkness inside you
Can make you feel so small