עשו לי את השבוע

01 ים + הסייל של שרה בראון
02 צדפים (או: מתנה שהייתי קונה לעצמי לראש השנה)
03 It's Only Forever
04 סניקרס בצבע של צדף
05 אם כבר ארטיקים תוצרת בית, אז כאלה
06 קלאסיקה ליד המיטה
07 הצעת הגשה: עם ג'ינס וטי שירט לבנה

>>>
סיפור אישי עם יותר מדי מידע: יש לי נטיה לבחור בספרים דמות משנית ולהזדהות איתה. הבן הבכור שלי ירש ממני את התכונה הזו (למשל, כששואלים אותו למה הוא לא מזדהה עם הגיבור, הוא עונה בעדינות של טינאייג'רים: אולי כי אני לא אפס?).

הדמות הזו היא כל כך משנית, שהיא ברמת הביט:

"ג'ין, בקרדיגן שחור שגזרתו מטושטשת ובשמלה שחורה שגזרתה מטושטשת, שטשטוש גזרתם הכללי כמו שימש לה מבצר. ג'ין, ששערה הארוך לא מטופח ולא צבוע אבל כן חפוף בשמן קוקוס. ג'ין, בכפכפיה השוודיים הפרקטיים. ג'ין, שהדיפה ניחוחות של סבון יקר אבל אף פעם לא של בושם. ג'ין, שבזבזה הון על משקפיים איכותיים ועל טיולים במחיר מופקע עם אגודת הבוגרות שניהלה. ג'ין, שגידלה שני כלבי רוח או שני חתולים או אולי צבים. ג'ין, שקנתה רק שוקולד סחר הוגן. ג'ין, שהיתה חברה במועדון קריאה שאף חבר בו לא גמר אף ספר אף פעם. ג'ין, שהפעילות הגופנית העיקרית שלה היתה שחייה. ג'ין, שלא לבשה ג'ינס, רק מכנסיים רחבים מכותנה אורגנית. ג'ין, שהעריצה את חבר הקונגרס אבל בעצם לא סלחה לו עד הסוף על מה שעשה עם המתמחה ההיא. אמבת' פגשה לאורך השנים אינספור ג'ין שכאלה. כמה היא קינאה בהן."

(מתוך ג'יין יאנג הצעירה מאת גבריאן זווין. תרגום: יעל סלע)

>>>
לפי החצבים באינסטגרם הסתיו בדרך

https://www.youtube.com/watch?v=K9qu9R6NTT0