12 april 18

משמאל לימין ומלמעלה למטה:

01 אוברול שנראה מאחור כמו ג'ינס רגיל עם שלייקס
02 נעליים שאמורות להגיע השבוע לסרפן. ותחזיקו חזק: השבוע מגיעים לשם גם דברים של bassike
03 האסטרטגיה היא שאין אסטרגיה
04 ריח של אמריקה
05 חולצה עם עלים
06 מדריך האריזה של ג'ני קיין (לטובת מי שלא רוצה לחשוב על בגדים בחופשה)

>>>
אז איך קוראים לך עכשיו:
ככה קוראים לדוקטורט של חברתי הד"ר למיגדר, מיכל רום, שבוחן את נושא שינוי/שימור השם סביב נישואים ושאנחנו מקוות שייצא ממש בקרוב גם כספר (אפשר לעזור לזה לקרות בפרוייקט ההדסטארט של מיכל או בעמוד הפייסבוק שלה).
תשאלו אשה שהתחתנה, מיסדה קשר או התגרשה "איך קוראים לך עכשיו" ותגלו שזה סיפור שאי אפשר שלא לספר, ממש כמו סיפור לידה.

אז איך קוראים לי עכשיו? או סיפור אישי עם יותר מדי מידע:
אתן מכירות אותי כשלי גרוס. זה השם שנולדתי איתו. בשבע עשרה השנים האחרונות מדינת ישראל מכירה אותי כשלי גרוס חדד וההורים בבית הספר מכירים אותי כשלי ג"ח (ואת המשפחה שלנו כ"הגחים". ככה אנחנו קוראים אחד לשני וככה נקראת גם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלנו).
אם זה היה תלוי בי, הייתי מוסיפה לעצמי עוד ועוד ועוד שמות.
הצעת הגשה:
שלי גרוס הראל אברמסון אייזנברג חדד, הראשונה לשמה, מלכת סלי הכביסה, חאליסי של ים חולצות הפסים, שוברת כוסות האספרסו, או בקצרה: אם הדרקונים.

>>>
שיר השבעים שלי, שהוא השיר הכי מבכיא שנכתב בעברית. הכינו את הממחטות.
(אגב: הלחין אותו דוד זהבי, בעלה הראשון של סבתא שלי, אז יהודית אברמסון, שלמיטב ידיעתי מעולם לא אימצה את שמו).