עשו לי את השבוע

01 the moon is beautiful, isn't it | הסווטשירטים של אביבה זילברמן
02 הישורת האחרונה של השיפוץ.
תהיה א': האם אוכל לצלם את הבית המשופץ גם בהעדר סבון הידיים של aesop?
תהיה ב': מי הם האנשים שבסוף תהליך יקר של שיפוץ עדיין יכולים להרשות לעצמם לפזר סבונים שעולים 40 דולר ליד כל כיור בבית?
03 כל בית צריך אגרטל טרצו
04 הבגדים של bobo choses בשיין במסריק
05 אובססיה יקרה: השעונים של קרטייה
06 סיפור אישי עם יותר מדי מידע, כולל מוסר השכל.
אזהרה: מדובר בסיפור מסוג "איך השגתי את הנעליים", סוג סיפורים משעמם כמעט כמו "אל תשאלו על מה חלמתי אתמול בלילה".
ובכן: את הנעליים האלה פגשתי כמה פעמים ב-cos בתל אביב, שם השארתי אותן על רקע פערים כלכליים. בביקורי בשבוע האחרון בז'נבה, נפגשנו שוב. הפעם הן היו בחמישים אחוזי הנחה. למרבה הצער, הזוג היחיד שנותר היה במידה 39, בעוד אני נועלת מידה 37. לא וויתרתי. מדדתי את הנעליים הענקיות והתהלכתי איתן בחנות תוך ניסיונות שכנוע עצמי שהן ממש במידה שלי. השכנוע העצמי לא צלח ופצחתי בתיחקור המוכר השוויצרי לגבי מידות נוספות שאולי מסתתרות בחנות. הוא יצא לסיור מעמיק וחזר עם התשובה המאכזבת: אין. זה הזוג האחרון. אין מה לעשות, אמרתי לעצמי, זה לא אמור היה לקרות. ארזתי את חפציי ופניתי לצאת מהחנות. אבל אז, בעודי חולפת על פני הקופות, קלטתי בזווית העין שמעל שורת הקופאים מתנוססים שני תיקים וזוג נעליים נוסף, למטרות קישוט. הזוג הזה, חברות, היה במידה 37.
מוסר השכל: אף פעם אל תשלחי גבר לחפש בשבילך דברים.

>>>
יש גם הצעה: אם יש לך בית חמוד, זמן ואישיות חובבת אדם, קו.קו מציעות שתשקלי לפתוח חנות שלהן אצלך בבית. הן יביאו את הציוד והמוצרים, את את הקשרים והכשרון. כל הפרטים ב-054-7567547

>>>
המלצת נטפליקס: Comedians in cars getting coffee, הפרקים עם סת' מאיירס, אלק בולדווין וג'ון אוליבר.
בונוס: מי יירטב יותר מהגשם, זה שרץ או זה שהולך:

https://www.youtube.com/watch?v=ADbrVugLhmM