עוד מאותו הדבר

פוסט ובו תובנות ממכירות סוף העונה (ויום נישואים).

>>>
אותו מקרר בגישה כל כך שונה
(ג'ירפות)

>>>

חולצה לבנה, תכשיטים גדולים, שיער פרוע. קמפיין של maiyet

>>>

I'VE ALWAYS LOOKED THE SAME. SINCE I WAS
.A CHILD, I HATED HAVING TO DEAL WITH MY HAIR
I HATED HAVING TO CHANGE MY CLOTHES

(פטי סמית')

>>>
"אני אוהבת את זה בדיוק כמו שאני אוהבת את זה"
(סאלי אולברייט, כשהארי פגש את סאלי)

>>>
מכירות סוף העונה מביאות איתן, שוב, את ההבנה שנגזר עלי לקנות שוב ושוב את אותם בגדים שכבר יש לי בארון.
מכירות סוף העונה גורמות לי גם לחשוב על נורה אפרון.
סיפרתי פה כבר פעם על אחת ממשימותיה העיתונאיות, בהן נשלחה נורה לראיין את פיליפ הלסמן, מי שצילם את פרוייקט צילום הסלבס המקפצים (הצטלמו: אודרי הפבורן, מרילין מונרו, בריג'יט בארדו, דאלי, גרייס קלי, ג'יין סיברג+חתול, ניקסון וצמד הדוכסים מווינדזור).
אחרי הראיון הלסמן תהה אם נורה תהיה מוכנה לקפוץ בשבילו.
היא קפצה.
אחרי שהיא קפצה הוא ביקש ממנה לקפוץ שוב, ושוב.
בתום המפגש הלסמן איבחן:
"את אולי כותבת נהדר, אבל אף פעם לא תהיי סופרת".
כשנורה שאלה מהיכן הביטחון, הוא ענה:
"יש לך רק קפיצה אחת".

>>>
אותם בגדים, אותן מסעדות, אותם שירים ואני מקווה שגם אותה אהבה.

>>>
אני: שמת לב שאתמול היה היום נישואים שלנו?
הוא: אתמול?
אני: כן, אתמול לפני 12 התחתנו בקפריסין. שמת לב שאתה לא סופר את התאריך הזה?
הוא: נכון. אני לא סופר אותו. מבחינתי יום הנישואים הוא התאריך של החתונה בארץ.
אני: אבל גם אותו אתה לא סופר.
הוא: אותו אני סתם שוכח.

>>>
בחתונה לבשתי שמלה לבנה, תכשיטים גדולים, שיער פרוע.

>>>
אחרי החתונה נסענו לטיול מחוף לחוף בארה"ב.
הדיסק היחיד שהיה לנו באוטו היה הפסקול של "אחי איפה אתה" של האחים כהן.
מאז, כבר 12 שנה, אם אני לא מצליחה להרדם, זה השיר היחיד שמצליח לעזור.