סיכום עשור (באיחור אופנתי)

Nili Lotan 2020 | הבגדים שארצה ללבוש בכל עשור

>>>
הטרנד שהכי אהבתי בעשור האחרון ושאני מהמרת עליו גם לעשור הבא: נורמקור
(התפרסם בסוף השנה – והעשור – בטור שלי בלאשה)

ב-2014 ״נורמקור״ היתה אחת המובילות לזכות בתואר ״מילת השנה״ של אוניברסיטת אוקספורד. במקור, המילה נורמקור היא איחוד של המילים ״נורמלי״ ו״הארדקור״ והפירוש שלה הוא שיחרור מהצורך להיות משהו מיוחד.

איך עושים את זה? בערך ככה (מתוך טקסט שכתבתי ב-2014 לזמנים מודרניים):
1. לובשים רק בגדים שקל ללבוש (השמלה שתיאורטית אפשר ללבוש בתריסר דרכים שונות, אם רק תצליחי לפענח לאן מכניסים את הראש? לא היום).
2. לובשים רק בגדים שקל להסביר במילים פשוטות למי שלא מתעניין באופנה.
3. לא מעמיסים. אם אתן ממש חייבות גבולות, נסו להסתדר עם גג חמישה פריטים בכל פעם.
4. מוותרים על בגדים שמפריעים לחשוב או להתבטא. אפשר לעשות איקס על נעלי עקב לא נוחות, מכנסיים שקטנים עלייך במידה, חצאית מיני שאי אפשר לשבת איתה, שרשרת כל כך כבדה שכשאת מבלה איתה כל האנרגיה שלך מושקעת בהזדקפות.

>>>
הוכחה על ידי דוגמה: העשור הקודם נגמר והעשור החדש התחיל עם גרטה על השער של המגזין טיים. מה היא לובשת? סווטשירט, מכנסיים שאין מה להגיד עליהם מלבד העובדה שהם נראים פרקטיים ונעלי ספורט.

>>>
איפה הייתי ומה עשיתי לפני עשר שנים (התפרסם באותו טור סיכום עשור בלאשה):

איפה הייתי לפני עשר שנים? בהתחלה השאלה הצחיקה אותי, כי בהעדר זיכרון אבסולוטי איך אדם אמור לדעת איפה הוא היה, מה עשה, לבש או חשב לפני עשר שנים? כן, אני יודעת להגיד איפה גרתי (בבית שאני גרה בו היום), אני יודעת להגיד איפה עבדתי (ידיעות אחרונות) ואני יודעת להגיד שהילדים שלי היו בני 6.5 וכמעט ארבע, שזה עולם שונה לחלוטין מלהיות אמא לבני 16.5 ו-14. אבל אז נזכרתי שיש לי בלוג כבר שתיים עשרה שנה, כך שאם אני רוצה להיזכר בכל הדברים הקטנים, כל מה שאני צריכה זה גישה לגוגל. ובכן:

חמש החלטות לשנה החדשה (שהחלטתי בסוף 2010):
1. להתמסר לייעוד שלי – איסוף חולצות, סריגים וסווטשירטים אפורים.
איפה עומדת גרסת סוף 2019 שלי בנוגע להחלטה הזו? האני הנוכחית שלי למדה להיפרד יפה מהבגדים שלא מעוררים בה שמחה. 
2. להסתכל רחוק וקדימה ולא קרוב ולמטה.
איפה עומדת גרסת סוף 2019 בנוגע להחלטה הזו? ובכן, רק עשור חלף והנה אני, מעדיפה להסתכל פנימה ומאמינה שאין כלום בחוץ, לא רחוק וקדימה ולא קרוב ולמטה.
3. להגזים בקטנה.
איפה עומדת גרסת סוף 2019 בנוגע להחלטה הזו? להגזים בקטנה זו החלטה לשנה החדשה שהפכה מאז לתכונת אופי בסיסית.
4. לשמוח במה שיש.
איפה עומדת גרסת סוף 2019 בנוגע להחלטה הזו? לא חושבת שיש בנמצא גרסת עבר (כולל גילגולים קודמים), הווה או עתיד שתתווכח עם התובנה הזו.
5. לזוז. לגור בפרברים זה סבבה כל עוד את מקפידה לבקר בתל אבי לפחות שבע פעמים בשבוע.
איפה עומדת גרסת סוף 2019 בנוגע להחלטה הזו? אני הנוכחית רחוקה מלהסכים עם גרסתי הצעירה שלא יכלה לדמיין את האסון התחבורתי של 2019. עצתי לה: סעי לתל אביב כמה שיותר, כי בעתיד הלא רחוק את צפויה לעשות כל מה שאפשר כדי להימנע מכניסה לעיר. אבל יש לי חדשות בשבילך, אני הצעירה בעשר שנים: זה לא יהיה לך אכפת, כי מתישהו בעשור האחרון הפכת מנערה אורבנית לאשה חובבת טבע.

>>>
I'm still standing better than I ever did
Looking like a true survivor, feeling like a little kid