משפחה לא בוחרים
משפחה לא בוחרים, רהיטים כן.
(פתגם עממי שהמצאתי בעצמי)
>>>
האתר the socialite family הוא הנשיונל ג'יאוגרפיק של המשפחות הקוליות. הן מצולמות שם בסביבתן הטבעית ומעניקות לכולנו משהו לשאוף אליו (משהו לשאוף אליו: להיוולד בגילגול הבא למשפה קולית עם דירה ברובע הראשון של פריז, או לפחות לצבוע בגילגול הנוכחי את קירות הסלון בכחול רענן).
>>>
עתידות:
01 אצבע את קירות בכחול רענן (או תכלת. או טורקיז. זה טוב גם נגד עין הרע).
02 אפנים שתמונות לא חייבות להיות ישרות.
03 אעטר את חדר המשפחה בקישוטים לסוכה (מיד אחרי שאארגן "חדר משפחה").
04 אתן לילדיי לצבוע את המדרגות בעצמם.
05 אעבור לידיות מוזהבות.
06 אניח מגזינים על הרצפה.
07 אמסגר מסמכים חשובים, ציורים שנשפך עליהם מים (זה אמנותי) וניירות בכתב יד.
>>>
יש סיפור קצר וישן של קורט וונגוט שמסופר בו על אשה שכל החיים אוספת תמונות ממגזינים של עיצוב למקרה שיום אחד יהיה להם כסף לשפץ. לכבוד יום הולדתה, בעלה והילדים מחליטים להגשים לה את החלום.
הם שולחים אותה מהבית ומשפצים אותו בדיוק לפי תיקיית הפנטזיות הריהוטיות שלה.
כשהיא חוזרת הביתה, היא לא שמה לב שמשהו השתנה.
כל השנים היא ראתה את הדברים בדיוק כמו שהיא רצתה לראות אותם.
>>>
בסוף היום זה רק אני
וזה רק את והילדים ואלוהים,
וכל השאר הבל הבלים
מה שהיה הוא שיהיה – אז תכבי לי את האור
ובואי נלך לישון – יש יום חדש בקצה הלילה
