מה למדתי ממרתה סטיוארט

הרבה לפני שהעולם התעסק בלאהוב/לשנוא את גווינת׳ פלטרו ובדיוני עומק בנושא trad wife בעד ונגד, אמריקה העניקה לעולם את מרתה סטיוארט, אימפריה אסתטית מכוונת מטרה – המשפיענית הראשונה. גם אם לא התמכרתן למגזין שלה (שנסגר לפני כשנתיים) או לניוזלטר, או לתכניות הטלוויזיה, או לספרים, או לאינסטגרם, אתן תאהבו את הדוקו בנטפליקס.
מרתה עצמה, אגב, לא אהבה. בעיקר כי מרתה יודעת הכי טוב, וכשאת יודעת הכי טוב, קשה לתת לאחרים לעשות דברים (או שהיא אהבה מאד וחלק מהתכנית השיווקית היא להגיד שהיא לא אהבה).

Entrepreneur. Author. Cook. Gardener. Tv Host. Podcast host. Eternally curious. Teacher. Student. Mother. Grandmother. Friend
(ככה מרתה סטיוארט מתארת את עצמה בביו באינסטגרם הפרטי שלה)

>>>
בכל אופן, הנה כמה דברים שלמדתי ממרתה בעודי יושבת על הספה עם קפה ושלט ביד:

01 שביל בצד. הצעירות אולי לא אוהבות, אבל על מי אני סומכת יותר, על דור ה-z או על מרתה סטיוארט?
02 חולצות כפתורים. לכל מטרה.
03 לא משנה מה השאלה, גינון זו התשובה. נכון שמדובר פה בתובנה קלאסית מסוג ״כשהתלמיד מוכן המורה מופיע״, שכן המתנה שביקשתי ליום הולדתי האחרון היתה גינה במרפסת, ונכון שצפיתי לאחרונה בסדרת דוקו (ואני חייבת לציין פה במאמר מוסגר שאני שונאת דוקו כמעט כמו שאני שונאת פודקאסטים) שעוקבת אחרי איזורים בעולם שחיים בהם אנשים שמזדקנים בהגזמה ובבריאות טובה, והרבה מהם, כך מתברר, עוסקים בגינון (או עולים הרבה מדרגות), כך שמרתה הגיעה כשהייתי בשלה מאד למסרים מעצימים על גינון.
04 כשמשהו לא עובד, לא לפחד לשנות אותו. הגינה היא מורה טובה לשיעור הזה, כי כשמשהו לא נראה לך, קל מאד לעקור אותו ולשתול חדש.
05 לא לשתול שום דבר אדום. סיפור אישי עם יותר מדי מידע: כשהבאנו גנן שיעזור לנו עם פרויקט הגינה, איתגרתי אותו עם לוח השראה בפינטרסט והוראות כמו: שום דבר דוקר, שום דבר דביק ושום דבר אדום. תארו לכן כמה הופתעתי לגלות שגם מרתה לא שותלת שום דבר אדום, ואם משהו אדום גדל באופן ספונטני היא מיד מנכשת אותו. אם זה לא סימן, אני לא יודעת מה כן.
06 ללמוד כל יום משהו חדש. זה אחד משני המוטואים של מרתה, השני הוא: ברגע שאת מפסיקה להשתנות, זה נגמר.
07 במיטת קומותיים, עדיף לישון במיטה העליונה. הנה לכן דבר חדש שלמדתי מהצפיה בדוקו (כל יום כדאי ללמוד משהו חדש): בכלא עדיף לישון במיטה העליונה, אבל אם עברת את גיל 62 מחייבים אותך לישון במיטה התחתונה.
08 לא כדאי לעבוד אצל פרפקציוניסטים. אנשים סביב מרתה לא מפסיקים להעלב כשהיא מכוונת אותם במה שנראה לי, ממקום מושבי הבטוח על הספה, כענייניות בוטה (״איזו סכין מטופשת״ היא אומרת למי שאיתרע מזלה לעבוד במטבח שלה. ״לא חותכים תפוז עם סכין כל כך קטנה. אני אוהבת יעילות״, היא מנסה לרכך כשהיא נזכרת שחוץ מסכינים טיפשיות יש במטבח גם צלמים). האם אני רוצה לעבוד איתה? לא ולא. האם אני רוצה להעסיק עובדים ולנסות לגרום להם לעשות דברים בדרך שלי אבל באופן לא מעליב? גם לא.
09 לטובת ווייב אריסטוקרטי, תני לבית שלך שם. לבית הראשון וההכי מפורסם שלה (בקונטיקט) קוראים טרקי היל. הבית במיין נקרא סקיילנדס. לבית בבדפורד ניו יורק היא קוראת חוות בדפורד או Cantitoe Corners (על שם אישה מהשבט האינדיאני שחי באיזור במאה ה-18). הבית בהמפטונס מתנאה בשם החמוד לילי פונד ליין ורק הדירות במנהטן (ברחוב פרי בווסט ווילג׳ ובשדרה החמישית) לא קיבלו שמות.

>>>
It is a good thing until you discover a better thing
— מרתה סטיוארט מעדכנת את הציטוט שהכי מזוהה איתה (it's a good thing)

>>>
הטריילר (שוב) לטובת מי שעוד לא השתכנעה.