מהנעשה בחווה, או: מדריך לקוטג׳קור

תמונות מהאינסטגרם של אמנדה ברוקס

>>>
(התפרסם במקור בטור שלי בלאשה)
מהנעשה בחווה
שנים לפני שידענו להגיד ״קוטג׳קור״, אמנדה ברוקס כבר חיה את החלום
לפני פחות מעשר שנים אמנדה ברוקס היתה אחת הדמויות הבולטות בעולם האופנה. עיתונאית ניו יורקית שכתבה ל׳ווג׳, לניו יורק טיימס ולוול סטריט ג׳ורנל ובהמשך הפכה לפאשן דיירקטור של בארני׳ז. פאשניסטה שהצטלמה לקטלוג של זארה (היא בעצמה בחרה את הבגדים), ניהלה בלוג מצליח ופירסמה ספרים (בתירגום חופשי: ״אני אוהבת את הסגנון שלך״, על שם הבלוג שלה, ו״תמיד תארזי שמלת מסיבות״). אבל אז, הרבה לפני הקורונה, שנים לפני שכולנו הבנו שהערים הגדולות הן בעצם תרמית צפופה, אמנדה ברוקס תלתה את הסטילטו, תרמה את שמלת המסיבות, ועברה יחד עם משפחתה לבית חווה באנגליה, פתחה חנות מקומית וכתבה את הספר Farm From Home. למה דווקא בית חווה באנגליה? זה היה חלום ישן של בן הזוג שלה שגדל שם, וחלום חדש שלה: ״רציתי לנהל קריירה בתנאים שלי, מכל מקום בעולם.״ אמרה בראיון ל׳ווג׳.
מפה לשם, עמוד האינסטגרם שלה הוא תחנת ריענון קבועה לכל חובבות הקוטג׳קור, או לסתם כאלה שרוצות לתת לעין לנוח על מרחבים ירוקים או תפוחים, אגסים ושזיפים ישר מהעץ.

מתלהבת מאמנדה אבל לא סגורה על זה שאת יודעת מה זה קוטג׳קור?
קוטג׳קור הוא סגנון אסתטי שחוגג מראה כפרי ומיומנויות מסורתיות איטיות של עבודות יד ואפייה.  נשמע כמו היום יום שלך בקורונה? תשמחי לשמוע שאת חלק מטרנד גלובלי שזכה להתייחסות בכל מקום (למשל: בגארדיין, ב-I-D ובניו יורק טיימס).

עוד השראות, מלמעלה למטה:
– אמנדה ברוקס בפתח החנות שלה (לא מפתיע אבל מדובר בחנות שכל מה שיש בה עונה באופן מושלם להגדרה קוטג׳קור, כולל מסכות עשויות טלאים).
– שמלות מהאתר של החנות של אמנדה.
– הקוטג׳ שבנות משפחת דשווד עוברות אליו בעיבוד של אנג לי מ-1995 לספר ״על תבונה ורגישות״.
– הקוטג׳ הבריטי שמככב בסרט The Holiday של ננסי מאיירס.
– שרה ג׳יסקה פרקר ושמלת הולי הובי בכתבת השער של The Happy Reader.
– החיים החדשים של משפחת ואן דר ביק, שעברו לאחרונה לטקסס.

>>>
מה עוד אפשר לעשות – חוץ מלעבור לחווה –  כדי  לקחת חלק בטרנד? בבקשה:
1. לכסות את המיטה בשמיכת טלאים.
2. אופציה למתקדמות: לתפור בעצמך את שמיכת הטלאים מהסעיף הקודם.
3. לחבוץ את החמאה שלך בעצמך.
5. לנסות לגדל עץ פרי במרפסת.
6. לייצר ריבה מהפירות שקנית בסופר אחרי שלא הצלחת לגדל עץ פרי במרפסת.
7. לצייר. רצוי בצבעי מים. רצוי בגינה.
8. ללבוש בגדים ישנים ומנחמים שאותם תתקני שוב ושוב ושוב כשהם יתבלו.
9. פריטי מפתח בארונה של חובבת קוטג׳קור: אוברול ג׳ינס, סוודר צמר ישן, הדפסי פרחים, נעלי עבודה, גרבי צמר עבים, בירקנשטוק. 
10. להתייחס לספרים של ג׳יין אוסטן על תקן ספרי הפעלה: להשקיע בהליכה בטבע. לתכנן תפריט, לכתוב מכתבים בכתב יד. להתייחס לשיחה עם חברה בתור פעילות מרעישה ומספקת שאחריה לא צריך לעשות עוד שום דבר היום.

>>>
I am excessively fond of a cottage; there is always so much comfort, so much elegance about them. And I protest, if I had any money to spare, I should buy a little land and build one myself, within a short distance of London, where I might drive myself down at any time, and collect a few friends about me and be happy. I advise everybody who is going to build, to build a cottage

(על תבונה ורגישות, ג׳יין אוסטן)

>>>
Sometimes we get it wrong, stick the kettle on