מבוא למדעי האין לי מה ללבוש

בגדים שאפשר ללבוש היום, מחר, שלשום ועוד עשור | samuji fall 2015-2016

>>>
באופן אישי אני לא מאמינה באין לי מה ללבוש. מניסיוני, הרבה פעמים "אין לי מה ללבוש" הוא "אין לי חשק לצאת מהבית" בתחפושת.

>>>
אלא אם באמת אין לך מה ללבוש, במקרה כזה, אל דאגה! מיטב המוחות כבר עובדים על פתרונות.
הנה (עוד) אחד מהם, היישר מהטור "מיומנה של כתבת אופנה" בלאשה:

אין לי מה ללבוש, שלוש מילים קלישאתיות כל כך שנדמה שכל מה שיכול להאמר לגביהן כבר נאמר.
ובכל זאת, הנה שני דברים שאת יכולה להיות בטוחה לגביהם בחיים:
1. לא משנה בת כמה את וכמה בגדים יש או אין לך בארון, אחת לכמה זמן תרגישי שאין לך מה ללבוש.
2. בדיוק כשתהיי בטוחה ששמעת כבר כל מה שאפשר להגיד על התופעה, יצוצו בעמוד הפייסבוק שלך, במגזין החביב עלייך או בתכנית הטלוויזיה מולה בחרת לקפל כביסה, דרך חדשה להתמודדות עם התופעה.

לרוב השיטות המתמיירות לטפל בנושא מוצמדים שמות עם מספרים, משל היה מדובר במדע מדוייק:
חוק ה-80:20 (שגורס שאת לובשת 20% מהבגדים שלך 80% מהזמן).
חוק ה-70:30 (השולח אותך לוודא שהארון שלך מכיל 70% בגדים יומיומיים ורק 30% בגדי ערב ואקססוריז).
חוק החמישה (המתייחס להרגלי הלבוש של הפריזאיות, שארונן המדוייק, כך אומרים, מתבסס על חמישה פריטים על זמניים לכל עונה).
חוק ה-37 (המפרגן לך 37 פריטי לבוש. שימי לב: לא 36 ולא 38).

אם אין לך מה ללבוש ואת עדיין מחכה לשיטה שתציל אותך, קבלי את השיטה החדשה (אל דאגה, גם לה יש שם עם מספרים).
אמה של השיטה היא מעצבת התלבושות בסדרות "בנות" ו"כתום הוא השחור החדש" שהביאה לעולם (דרך האתר whowhatwear) את כלל ה- 3-7-14 (אמרנו לך שלא תתאכזבי ויהיו שם מספרים!).

איך זה עובד? ככה:
שלושה ימים:
אם לא לבשת את הבגד החדש שקנית תוך שלושה ימים, יש סיכוי טוב שכבר לא תלבשי אותו.
שבעה ימים:
אם לא לבשת אותו תוך שבעה ימים, הנה חדשות לא טובות בשבילך: את לא תלבשי אותו לעולם. בוודאות.
ארבעה עשר ימים:
קחי לך ארבעה עשר יום להיפטר מהבגד המיותר. אם לא תעשי את זה בתוך ארבעה עשר יום מהקניה, נגזר עלייך לבלות איתו את הנצח.

>>>
הכי טוב להישאר בבית ולראות את העונה השניה של the leftovers. עוד פעם ועוד פעם, אם צריך.
ללבוש: נעלי בית ממש חמות, ושמיכת טלוויזיה לכסות איתה את הראש בקטעים העצובים.