לראות או לא לראות את ״השפעה״ בנטפליקס
לראות או לא לראות את העיבוד הנטפליקסי ל״השפעה״ של ג׳יין אוסטן
(סליחה על האיחור, הטקסט הזה התפרסם כטור בלאשה, אבל אולי חלק מכן עוד מתלבטות אם לראות או לא לראות)
כל כך הרבה מילים נשפכו אל האינטרנט מאז עליית העיבוד החדש לספר ״השפעה״ של ג׳יין אוסטן לנטפליקס, ואני מרגישה קצת לא בנוח לצרף את ״דעתי״ אל הערימה, אבל מה לעשות, יש לי דעה. כדי לגבש את הדעה ראיתי את הסרט פעמיים שלמות מיד עם יציאתו. בפעם הראשונה כי ספרתי את הדקות (באמת) עד שיעלה סוף סוף, ובפעם השניה ביחד עם בן הזוג שלי, אדם שלא קרא את הספר, כדי לראות אם במקרה הסרט עובד על מי שלא מגיע אליו עם הררים של ציפיות ויכולת לצטט את הספר בשלמותו.
עוד לא ראיתן? מתלבטות אם לראות? אולי הרשימה הזו תעזור:
סיבות לא לראות:
1. קראתן את הספר ואהבתן אותו.
2. אן אליוט היא הגיבורה האהובה עליכן של ג׳יין אוסטן. אתן קשורות אל דמותה המורכבת, האינטיליגנטית והאינטרוברטית ואתן לא מעוניינות בגרסת גירל בוס שתויה שלה.
3. אתן מכורות לטקסטים של ג׳יין אוסטן ולא צריכות הנגשה מילניאלית בסגנון ״ידוע שארבע בלונדון זה עשר בבאת׳״.
4. אתן אוהבות שדרמות תקופתיות נשארות נאמנות לתקופה.
5. קפטן וונטוורת׳ אהוב עליכן כמעט כמו דארסי (בעיבוד הזה מחכה לכן גרסה לא וורבלית ונטולת אף שלו).
6. אתן מנסות להתפתח רוחנית ולא מעוניינות בצפייה מסוג הייט ווטץ׳.
7. לא אכפת לכן שכולם מדברים על משהו ואין לכן מושג במה מדובר. אתן מעל זה.
סיבות לראות:
1. לא קראתן את הספר, אין לכן מושג מי זו אן אליוט, מעולם לא גיליתן עניין בג׳יין אוסטן, אתן פה בכלל בגלל דקוטה ג׳ונסון ובגלל הנופים של אנגליה (וחשבתן שברידג׳רטון היא סדרה ממש טובה).
2. אתן אוהבות טקסטים קצרים שיכולים להיצמד בקלות להאשטג.
3. אתן אוהבות את ג׳יין אוסטן, אבל נוקטות בגישת ״בואו לא נגזים. ג׳יין לא מתהפכת בקברה. לג׳יין לא אכפת, ג׳יין תסתדר. היא שרדה את הגרסאות עם הזומבים, היא תשרוד גם את זה.״
4. הנרי גולדינג.
5. אתן מאמינות שאין כזה דבר עיבוד גרוע של ג׳יין אוסטן, העיקר זה להביא עוד קהל שלא היה מגיע אחרת אל הספרים.
6. אתן רוצות לראות מה שיותר דיוורסיטי, וגם סרט גרוע עם דיוורסיטי הוא סרט שטוב שיצא.
7. יש לכן זמן פנוי ואתן לא סובלות מסטנדרטים גבוהים.
>>>
יש לי חברה שאומרת שהיא אוהבת תיקים מעור או תיקים מחומר שלא מנסה להתחזות לעור. ככה אני עם עיבודים לג׳יין אוסטן. אני מעדיפה אותם צמודים למקור (כל העיבודים של ה-bbc, תבונה ורגישות של אנג לי מ-1995 גאווה ודעה קדומה עם קירה נייטלי מ-2005)או מתרחקים ממנו לגמרי (יומנה של ברידג׳ט ג׳ונס, קלולס), ולא את הדבר הזה שטרם החליט מה הוא. ועדיין, לא מתחייבת שלא לראות אותו שוב ממש בקרוב.
>>>
פוסט מהעבר: 15 ציטוטים מהספר ״השפעה״ (או: לרכל עם ג׳יין אוסטן).
>>>
לא משנה מה החלטתן, כדאי לראות שוב את תבונה ורגישות של אנג לי שנמצא גם בנטפליקס. אני זוכרת שחשבתי בזמנו שהוא אפל מדי, אבל מה אני אגיד לכן, שבעה אוסקרים זה לא מספיק לפלא הזה. כל פריים נראה כמו ציור ויש בו את הסצנה הכי רומנטית אי פעם, כננראה אחת מפסגות המשחק של אמה תומפסון.
הנה הסצנה הזו, כי מאתיים שנה מאז שהספר יצא לאור וכמעט שלושים שנה מאז שהסרט יצא זה כבר לא נחשב ספויילר:
