לחלום על בית ליד הים

את ההשראות שלי לאווירה ביתית אפשר לסכם בנוסחה: 85% בית ליד הים + 15% בית של מרצה בברקלי/מדענית במכון ויצמן.
החלק של המרצה בברקלי מתבטא בערימות של ספרים כמעט בכל חדר, לאווירת הבית ליד הים אחראית ההעדפה לחומרים טבעיים ובגוונים בהירים כמעט בכל נקודה בה יש אפשרות לבחור.
אתן מכירות את החלום הזה: בתים באווירת וניס ביץ׳ בקליפורניה, ביירון ביי באוסטרליה או בית ינאי בישראל. רצפה קרירה שעליה הולכים יחפים ברגליים שזופות בקיץ או שטיחים קלועים עם כמה פופים בהירים שעליהם מתכרבלים עם טרנינג בצבע שמנת וגרביים עבים בחורף. וסלסילות. סלסילות בכל מקום.

בייסיק הוא מקום שכאילו נולד כדי לספק את הפנטזיה הזו, והמילה ״כאילו״ מיותרת פה, כי מאחורי בייסיק עומדות עינת וענת, שתי חברות שהטעם שלהן, שלא לומר החיים שלהן, מגלמים בדיוק את החלום הזה.

***בייסיק חוגג השנה יום הולדת 15 ולכבוד החגיגות: 15% הנחה עם הקוד SHELLY15***
הקוד יהיה פעיל באתר ובחנויות (חנות הדגל העצומה בבית יהושע והחנות הקטנה באוסישקין ברמת השרון) עד שבת, 13/1, בחצות.
(הקוד לא יעבוד על תכשיטים, רהיטים, עציצים ועל התמונות מאפריקה).

>>>
בהמשך הפוסט יהיו קניינות פרטית ופפרצי לכל מיני דברים של בייסיק שגרים אצלי בבית, אבל קודם: הצצה אל מאחורי הקלעים והכרות קצת יותר עמוקה עם עוד מותג מקומי שהופך את החיים של כולנו ליותר יפים.

נעים מאד, עינת ארלבוים (משמאל), במקור מעצבת גרפית וענת אבן טוב, במקור מעצבת פנים.
מערכת היחסים של בייסיק ושלי התחילה בשלב די מוקדם בחייו, כשהחנות היתה בתוך קרון במושב אודים ואני הייתי רשומה ברשימת ההמתנה הנחשקת למצעים פגומים (כן, היה כזה דבר). בשנים האחרונות דלית לביא ואני עשינו שם כמה מכירות יחד, אז אולי אפילו נפגשנו שם.

איך נפגשתן?
״נפגשנו בשבילים של מושב אודים כשהבכורים שלנו נולדו. גילינו שהבעל של עינת גדל עם ענת בראשון וגילינו גם שיש לנו תינוקות שנולדו בהפרש של שלושה ימים (התינוקות כבר בני עשרים). כמובן שאמרנו שחייבים להיפגש וכמובן שזה לא קרה. רק אחרי שנתיים, כשהבנים נכנסו לגן, נפגשנו שוב ותוך שניה התחברנו.
בשלב הזה גילינו שהטעם שלנו ממש זהה, הבתים שלנו נראים אותו הדבר, הלבוש שלנו נראה אותו הדבר. אפילו החלומות שלנו היו דומים. ענת היתה אז מעצבת פנים ועינת מעצבת גרפית. מפה לשם המשפחות התחברו ונהיינו ממש צמודים. כל הזמן ידענו שבסוף נעשה משהו יחד, ובאמת אחרי שנולד הבן השני של עינת והיא החליטה שהיא לא חוזרת לסטודיו בתל אביב, זה קרה.״

ההתחלה
״הרעיון הראשוני שלנו היה ללקט דברים יפים מרחבי העולם ולמכור אותם במכירות ביתיות, אבל מהר מאד קלטנו ששתינו יודעות לעשות בעצמנו כל כך הרבה דברים ויודעות גם איך אנחנו רוצות שהכל ייראה, שוויתרנו על התיווך ויצאנו לדרך.
ניגרנו ושייפנו ותפרנו ועבדנו בקרמיקה והפעלנו את כל בני המשפחה בתפירה וסריגה. מצאנו בעלי מלאכה שעובדים בשיטות של פעם בכל הארץ, והדפסנו בידיים ואספנו דברים על חוף הים – שהוא ההשראה להכל. עבדנו עם עצים ומשוטים שנפלטו מהים. עם צדפים ואבנים.
אחרי כמה חודשים של עבודה נולדה הקולקציה הראשונה, ועשינו מכירה ראשונה במושב במחסן יפיפה של אלכוהול עם רצפת בטון, קירות חשופים ודלת אסם ענקית, מקום כזה שיושב ליד הדיר, ליד חנות פרחים וליד שדה פרחים פורח.
אחר כך עשינו עוד מכירה שגם היא היתה מאד מוצלחת ומשם זה התחיל להתגלגל. התחלנו מהבית ובשנה השלישית שכרנו את קרון הרכבת באודים בתוך משק עוצר נשימה והיינו שם כמה שנים. בהתחלה מכרנו בבוטיקים בכל הארץ, ועכשיו אנחנו מתמקדות בחנויות שלנו: חלל גדול בבית יהושע וחנות ברמת השרון.״
(היום הפריטים של בייסיק מיוצרים בארץ ובהודו, ויש בחנויות גם פריטים שלוקטו ממרוקו, אינדונזיה ודרום אפריקה).

איך החלטתן על המיקוד הסגנוני והצבעוני?
״הבחירה הזו טבעית לנו, אף פעם לא דיברנו על זה או קיבלנו החלטה. רצינו רק להתחבר ולעשות את מה שאנחנו אוהבות, וזה מה שאנחנו אוהבות. הכל אצלנו מתחיל מהטבע ובעיקר מהים. הלבן של הקצף, הגוונים הפשתניים הבהירים של החול, הכחול של השמיים והכחול שיש בו גם קצת ירוק של המים. אנחנו מושפעות גם מעונות השנה: כשנכנסים לבייסיק בחורף יש אפרפריות סתווית ובקיץ יש מין זוהר שמח.
הכל פה מאד אנחנו ואנחנו מאד עקביות בטעם שלנו. אם היינו יכולות להשיג את כל מה שמכרנו במכירה הראשונה לפני 15 שנה, היינו מוכרות הכל גם היום בלי לשנות כלום.״

מה אתן חושבות שכדאי שיהיה בכל בית?
״אנחנו אוהבות שיש בבית מצעים מפנקים, ובכלל טקסטיל שעושה חשק: כריות על הספה שבא לקפוץ עליה או כריות על השטיח שבא להישכב עליהן ולא לקום. חובה ירוק ועציצים. כיף שיש מסביב משהו קצת פראי: צדפים ופריטים עם אופי, דברים שעשויים מעץ לא מאד מעובד. איזו כונכיה. משהו ישן עם אופי.״

>>>
(חלק מה)דברים של בייסיק שגרים אצלי בבית וגם קצת קניינות פרטית למי שצריכה:

01 שמיכת ענן. זה כנראה מוצר הדגל של בייסיק (או שאולי זו רק אני). עשויות כותנה אורגנית סרוקה (הכי דומה לטי שירט נעימה) ומילוי הוליפייבר. יש מי שאומרות שהן ישנות איתן כל השנה, לי בחורף קר מדי ואני עוברת לפוך רציני.
02 מצעים. גם המצעים מאותה כותנה אורגנית סרוקה כמו שמיכת הענן.
03 כיסוי מיטה וופלי. זה שמונח פה בתמונה על המיטה שלי הוא בצבע אבן.
04 שטיחים. יש בבייסיק המון שטיחים שלא לוקחים את עצמם ברצינות וגורמים לכל חלל להראות קליפורני. אצלי יש במטבח שטיח סטון ווש אפור שעבר כבר אינספור כביסות (המראה שלו אפילו משתפר אחרי כביסות). בחנות בבית יהושע יש מבחר ענק של שטיחים מעבר למה שיש באתר.
05 כריות לספה. מננסי מאיירס למדנו שאין כזה דבר יותר מדי כריות.
06 מגבות עם תיפורים. נעימות, רכות ופוטוגניות.
07 צילומים של ים. עבודות שענת ועינת מצלמות (אלה שאצלי הן תמונות מהחוף שענת הולכת אליו). הן לא באתר, אבל שווה לקפוץ לראות.
08 סלסילות. סל כביסה? כן. סל ניירות בחדר העבודה? בהחלט. משהו לשים בו נייר טואלט ספייר? מזל שיש לנו מספיק סלסילות.
09 התיקים הקוליים של בייסיק. הפייבוריטים שלי: תיק גב מרובע ותיק נסיעות.
10 משהו קטן: סבון למון גראס מוצק עם הטבעה של עץ דקל.

>>>
כמה טיפים למראה בית על החוף גם אם את לא גרה ליד החוף (לא נזכיר שמות):
– הרבה אור. גוונים טבעיים ובהירים יעזרו לזה גם אם אין בנמצא יותר מדי אור טבעי.
– טקסטורות שאפשר למשש: נגיד, כסאות קלועים. שטיחים קלועים (קלוע היא מילת מפתח). שמיכות טלוויזיה מטטרה או פיקה, כריות פשתן.
– רהיטים נוחים ורכים (אם זה יכול להיות גם בחדר המתנה של משרד עורכי דין, זה לא יהיה בבית הספציפי הזה).
– קש. אהילי קש. סלסילות קש.
– צילומים של ים, שיונחו על משטחים אופקיים ולא יוצמדו לקירות כי אין לדעת מתי שוב תצאו למסע מסביב לעולם.
– צדפים בקערה בכניסה לבית. יש לי איזה זיכרון קלוש שזה תורם גם בגזרת הפנג שוואי.

>>>
נכון שמתבקש פה שיר קליפורניה, אבל בשלב הזה בחיי אני בפרדס ליד מגדל המים.