לא הייתם צריכים, מתנות לילידות נובמבר:

/// אוברול בצבע פקאן (בריפל מתחילים לעבוד לראשונה בשיטת פרי-אורדר, כך שזו גם קניה יותר אקולוגית וגם יש עליו 25% הנחה בשבועיים הקרובים)
/// מתנה ליום הולדת עגול
/// גם פסים, גם גולף
/// איורים של מרווה מ-mala print על מוצרי תינוקות של take me home בקולקציה מיוחדת לסופר פארם. התיק למגבונים יכול להתאים גם למי שמחכה (תאורטית) לנכדים
/// הנעליים שג׳ניפר אניסטון צולמה מנמנמת איתן מאחורי הקלעים
/// פמוטים

>>>
ציטוטים מלס הולך לאיבוד (אנדרו שון גריר, תרגום יואב כ״ץ), ספר שעושה מצווה ומצחיק אותי בקול רם:

01
״אני גבר נמוך ורזה בואכה גיל ארבעים, גיל שבו האקסצנטריות המקסימה משנות העשרים שלך (לישון עם מצנפת משי כדי לשמור על תלתלי ולנעול נעלי בית עם אוזני ארנב) הופכת למוזרות של גיל העמידה.״

02
״הוא שאל אותי מה חשבתי על רוברט. הייתי צעיר מכדי לדעת מה חשבתי על רוברט; ידעתי רק מה חשבתי על עצמי.״

03
״לס מרגיש כאילו יש כאן מידה עמוקה של הכחשה שכמוה נצפית רק בחופשות משפחתיות.״

04
״מה קרה פה? אלוהים אדירים, הם מתלוצצים?
אבל אחד מחוקי החיים הוא, לדאבוננו, שאף אחד לא מתלוצץ.״

05
״אני מתפנקת בכל החטאים שלי,״ היא אומרת ומשליכה את הסיגריה שלה דרך החלון (…). ״נשארו לי רק שני חטאים. השני הוא אופטימיות.״

>>>
נעצום עיניים רק ליום שלא נראה
איך גואים המים, איך חכם טועה,
נצטרף לשמש העולה כל כך גדולה
יש, עוד יש, שמיים
יש שלי, שלה