לא הייתם צריכים, מתנות לילידות מאי:

/// משי מקדימה, כותנה מאחור
/// שרשרת עם אות (תראה נהדר עם טי שירט לבנה)
/// כמה תמונות מהשנה האחרונה
/// הזדמנות אחרונה להתעטף
/// מהדורה מיוחדת של בנסימון
/// אסטרטגיית יציאה (רק לבדוק קודם שהיא לא אלרגית לגווינית׳, זו תופעה יותר נפוצה ממה שחושבים)

>>>
ציטוט אקראי מ״תורת הקבוצות״ (שכתבה כרמית סחר, הוצאת כתר), ספר שאתן רוצות לקנות לעצמכן במתנה:

״היא צריכה להתחיל להשתתף בתחרויות,״ אחד מהם העיר.
״לא, לא. היא צעירה מדי,״ האם מחתה. ״הכנה לתחרות לא תקדם אותה אלא להפך, תגרום לנסיגה.״
״נסיגה? הכיצד?״
״ההכנה תגרום לה לחזור שוב ושוב על הישגים קודמים במקום שתתפתח ותיצור רפרטואר חדש. בגילה, תחרויות יתרמו לה רק באופן שלילי.״
״היא מפסידה חשיפה בכך שאינה מתחרה.״
״הדבר החשוב ביותר,״ הסבירה האם את משנתה הרלוונטית לגבי חלק מילדיה, ״הוא האינדיבידואליות של הילד. אם מסתפקים רק באימונים, ואישיותו של הילד איננה באה לידי ביטוי בנגינתו, הוא אינו מוזיקאי מקצועי.״

>>>
מקדישה לחוגגות את השיר האהוב עלי כרגע (ואתן כבר יודעות: הרגע זה ממילא כל מה שיש לנו) :

All I want to say
On another song
On another day