לא הייתם צריכים | אפריל
לא הייתם צריכים, מתנות לילידות אפריל:
/// סווטשירט רקום בעבודת יד
/// נעלי בלרינה
/// לא הרחתי, אבל מנחשת שזה ריח שילידות אפריל יאהבו (מנחשת כילידת אפריל)
/// נסכם בשתי מילים: פסים ופשתן
/// Kinfolk Wilderness
/// מארז של fest זה תמיד רעיון טוב
>>>
ציטוטים מספר שתמיד כיף לקבל כמתנה, והפעם: ״גינת בר״ של מאיר שלו
"בקיאות מופגנת מדי בכל תחום היא אינדיקציה אמינה למדי לטיב המנופפים בה. אבל כשמדובר בשמות של צמחים אני שם לב גם לדרכי הגייתם. כך למשל אני נזהר מאד מאנשים שאומרים ״אירוס״ במקום ״איריס״. זה לא מבשר טובות.״
וגם:
״כל המסופר לעיל בא לומר דבר אחד, שטוב לו לאדם שיהיה לו לימון בגינתו. אם אין לו גינה, אפשר לטעת לימון בכניסה לבית המשותף. אם השכן שמתנגד לכל דבר מתנגד גם לזה, אפשר לגדל לימון בעציץ גדול במרפסת. הלימון עץ סביל וחזק יותר מהדרים אחרים וגדל יפה מאז גם באזורי ההר, אבל שם אפשר לעזור לו על ידי נטיעתו ליד קיר אבן שפונה דרומה, כדי שבלילה ייפלט אליו חום השמש שנאגר ביום.
ועוד דבר: אם אתם יורדים מהארץ, כדאי לטעת לימון במקומכם החדש כדי לשמור על משהו מזהותכם. אך זכרו שהלימון עלול לחוש מצוקה במקומות כמו ברלין או מונטריאול, על כן אני ממליץ לרדת רק לסיציליה, לקליפורניה, לאוסטרליה, ליוון ולעוד מקומות שגם לימונים שמחים בהם.״
>>>
סיפור אישי עם יותר מדי מידע שכבר סופר פה בפוסט אפריל לפני חמש שנים:
אחת האגדות האהובות עלי כילדה היתה "הנסיכה על העדשה", בסיפור הנסיך מחפש נסיכה אמיתית ומגלה שתופעת הנסיכות לא קשורה לאילן יוחסין אלא ליכולת לשים לב לפרטים. הוא מתאהב בזו שהבחינה שלא שאבו מתחת למזרון שלה.
מיותר לציין שאיבחנתי את עצמי מיד כסובלת מנסיכות יתר. חשבתי השבוע על הנסיכה על העדשה כשחברתי נירית גור קרבי (נסיכה אמיתית מכל הבחינות) שבה מנסיעת עבודה באירלנד וסיפרה לי שהיא טעמה שם את הסורבה הכי טעים שיצא לה לאכול.
היא שאלה את בעל החנות מה הופך את הסורבה הזה למיוחד כל כך והוא ענה לה:
במקום מים אנחנו משתמשים במי גשמים.
>>>
יום הולדת שמח לאחיותיי ילידות האביב
Everything you lose is a step you take
So make the friendship bracelets
Take the moment and taste it
You've got no reason to be afraid
You're on your own, kid
Yeah, you can face this
You're on your own, kid
You always have been