לא הייתם צריכים | אביב

וכשפרצו השיטפונות שכח את כל מה שהבטיח
אל הצלילים של החליל הושיט ידיים בסופה
במחול טרוף בקני הסוף נסחף שיכור כמו חול ברוח
גם הסלעים פרשו כנפיים כמו אנפה

(מתוך "שיר אהבה בדואי", מילים שכל מי שניסתה פעם צום-קניות יכולה להזדהות איתן)

>>>
מה תקני לעצמך לפסח:
חולצה (כי זה הזמן הזה בשנה בו נדמה לך שכל הקיץ תלבשי חולצות מכופתרות רכות)
שרשרת (כי היא מתארת כל כך יפה את אישיותך)
נעליים (כאלה שלא צריך פדיקור בשבילן)
תיק (שיעזור לך לדמיין שמה שבאמת קנית לעצמך לחג זו חופשה ביוון)
סט כוסות עם דקלים (בגולף אנד קו. אגב, אם את גרה במרכז, לכי במיוחד לחנות בשבעת הכוכבים. שיפצו אותה ועתה היא נראית כמו סניף של אנת'רפולוג'י, כולל הגליונות המתבקשים של קינפולק)
ספרים (כי ספרים זה לא נחשב. לעצמך, אבל גם לילדים. כי כזו את: בן אדם שאוהב לתת)
חולצה רקומה (כלומר: חולצה+חוטי רקמה, כי החולצה הרקומה יקרה מדי)
כרטיס מאוייר (שיכול לשמש לכל מטרה, מכרטיס ברכה ועד תמונה ממוסגרת שתסייע לך בקריירת האינסטגרם שלך)
עציץ (מצאתי אותו ברשימת המתנות של קפה ויפה)
משקפי שמש (כי הם מגיעים עם שקית של סלין)

>>>
ומתנה קטנה ממני:
שלושים ותשעה סימנים שאת בכת-קינפולק (לדוגמא: מעולם לא הרגת צמח ואת מוכנה להתערב על בנך הבכור שיש יותר מגוון אחד של צבע לבן)

>>>
When we were young oh, oh, we did enough
When it got cold, ooh, ooh we bundled up
I can't be told, ah, ah, it can't be done