התמונות מעמוד האינסטגרם של anne_lauer@ (זו המלצת מעקב) שמתגוררת במיורקה ומעלה תמונות מהסוג שמרגיע אותי. איכשהו בהרבה מהן מופיעים לימונים. העמוד שלה עושה חשק ל-slow living אמיתי, והיא מפיקה ריטריטים יצירתיים ואיטיים לנשים בלבד. כרגע נראה לי שהכל סולד אאוט אבל תמיד נדמה לי שבטוח אצטרף לריטריט הבא. או הבא.

>>>
לכבוד עץ הלימון החדש שנחת במרפסת שלי, אני משחזרת מהארכיון פוסט מ-2011 שהתפרסם במקור ב-xnet.
2011 היתה שנה שבה לימונים היו בכל מקום, סטלה מקרטני עיצבה קולקציה לימונית ולא היה מגזין שלא הכניס איזו שמלה משם להפקות אופנה. התופעה הצדיקה את הטקסט הבא, שלא בדיוק מתאים לווייב של היום (לימונים? הלוואי שהחיים יזרקו עלינו קצת לימונים, עם זה אנחנו יודעות להתמודד), אבל שיהיה:

כשהחיים נותנים לך לימונים

הגרסא הפולנית: באמת תודה רבה על הלימונים. אשב איתם פה בחושך.
גרסת הסוד: השלב הראשון הוא להבין שאת רוצה לימונים, בשלב השני התנהגי כאילו הלימונים כבר שלך. בשלב השלישי, התעשרי ממכירת הלימונים.
גרסת הפסיכולוגיה הקלאסית: למה את חושבת שקיבלת לימונים?
שיטת הניאו פסיכולוגיה:  "לימונים" זה תרגום שלך, תרגום אוטומטי שמקורו במוח הקדום, ההישרדותי.
העצמה נשית: אל תחכי שהחיים יתנו לך לימונים. כל אישה חייבת להיות מסוגלת להגיע לעצמאות לימונית.
ההתחמקות הפוליטית: הלימונים הם לא העניין.
הנוסח המשפטי: מרשי קיבל לידיו לימונים לכאורה. חשדות המשטרה אינם מבוססים ואין שום ראיה ממשית הקושרת את מרשי לפירות ההדר.
הפרשנות הדיסלקטית: מלונים? מה רע במלונים?
גרסת איך לדבר כך שילדים יקשיבו: "אתה מאד מאוכזב שקיבלת לימונים. אתה מתוסכל בגלל הטעם החמוץ של הלימונים! היית מעדיף תותים! בוא נכתוב על פתק: דני רוצה תותים! הנה, אמא תולה את הפרק על המקרר".

>>>
It's all right," she said in a voice which would have calmed the Big Bang down” 
Douglas Adams, Life, the Universe and Everything