חולצת פסים | פלורה
>>> מי אני: פלורה צפובסקי, כתבת אופנה ותרבות ב"את" ו"סגנון", בוגרת תואר שני בתקשורת עם התמחות ב"מד מן", אספנית מגזינים כפייתית ובלוגרית.
>>> מי החולצה: חולצה בת שלוש של Twentyforseven שמדגימה את אורך השרוול האהוב עלי – בדיוק מתחת למרפק.
>>> איפה נפגשנו: כמו רוב המפגשים בחיי, גם זה התרחש בדיזנגוף סנטר. אינני נמנית על חובבות השיק הצרפתי, וחולצות פסים "קלאסיות" תמיד נראו לי מינימליסטיות מדי, שמורות לבחורות דקיקות שגם לא מתאפרות. כשראיתי את החולצה הזו, עם צווארון הפרחים הרקום, הבנתי שהיא נוחתת בדיוק על הקו הדק שבין נשיות מינימליסטית לילדותיות ושגם הגזרה המרובעת שלה מוצלחת במיוחד. לקחתי אותה הביתה.
>>> מה אנחנו אוהבות לעשות ביחד: להתחפש לבחורה נונשלנטית עם מכנסי ג'ינס קצרים, לשבת בבית ולדפדף במגזינים, לחלום על בטן שטוחה שתאפשר לי ללבוש אותה עם חצאית עיפרון. החולצה נוסעת איתי השנה לשבוע האופנה בניו יורק.
>>> הבחירות של פלורה
01 הקולקציות האחרונות של Valentino. החומר ממנו עשויים חלומות הקוטור שלי. מאז שמריה גרציה קיורי ופייר פאולו פיצ'ולי נכנסו לבית האופנה, הם מייצרים קולקציות שממוטטות אותי. הגזרות, התחרה, הפרחים, הקטיפה – נדמה שהם קוראים את מחשבותיי, לוקחים את ה-DNA האופנתי שלי ועושים אותו בפי מאה יותר יקר.
02 גברים עם שפם. אובססיה עם רקע פרוידיאני, ללא ספק. אני עורגת לשחקנים שמגדלים שפם, אוספת מפורסמים משופמים בלוח פינטרסט מיוחד ומאוהבת במשופם פלוס זקן. התיאוריה המהפכנית שלי גורסת: כל גבר יהפוך אוטומטית לסקסי יותר עם שפם. המשופם הלוהט של הרגע: ג'ון גורלי מלהקת Portugal. The man.
03 מגזין Bon Appetit. אני מכורה למגזינים ולאוכל, וזהו השילוב המושלם – מגזין אינטליגנטי וצעיר שלא מסתפק בביקורות מסעדות ומתכונים ומעניק אינטרפרטציות טעימות וטריות לכל נושא שעולה בחכתו. בנוסף, העיצוב הוא מופת של גרפיקה לפרינט – מתוחכם אבל לא מכביד, ויש אפילו איורים!
04 להקת Blondie. אין ולא תהיה להקה שעושה אותי שמחה יותר, ואני לא מתכוונת לגלגול הנוכחי, אלא לדבר המקורי, כשדבי הארי הייתה היצור היפה עלי אדמות. לכאורה זוהי להקה "לא רצינית" ולא מתוחכמת מספיק כדי להיות "הכי", אבל הקול של הבלונדינית האהובה עלי, העיבודים שנעים בין חופשה בקאריביים לג'ם סשן בסלון בברוקלין ואווירת הפלרטוט שבין התווים אף פעם לא מאכזבים.
05 אורות קטנים: אין לי מושג מהו המונח הטכני הרשמי, אבל "אורות קטנים", שורות של מנורות צהובות בבית או ברחוב, הם אהבתי הגדולה. יש לי כמה וכמה דגמים בבית, ובנוסף תמיד אקליק עליהם ב – Pinterest ואעדיף לשבת במסעדה או בר שהאורות הקטנים נמנים עם השפה העיצובית שלהם. לאורות קטנים יש קסם גדול.
>>>
השיר של פלורה