חולצת פסים | כנרת
.
>>> אני: כנרת רוזנבלום, יועצת ארגונית וכותבת. "סיפור אהבות" הוא הרומן הראשון שלי, ו"פריזאית" הוא הבלוג הראשי שלי.
>>> מי החולצה: את חולצת הפסים שלי קניתי ב-COS בפריז. השמלות הכי נלבשות בארון שלי נולדו ב-COS, רשת לא נפוצה מאוד שחסרונה היחיד הוא השם שלה, שלכי תכתבי אותו בעברית. אבל חולצה אף פעם לא קניתי שם.
>>> איפה נפגשנו: מכיוון שיש לי התנגדות עקרונית לקניות פרקטיות ולפרגמטיזם בכלל, אני מעדיפה תמיד להעשיר את ספריית השמלות, הנעליים והמעילים. החולצה הזאת כפתה את עצמה עלי כשהמתנתי לחבר שלי בסבלנות דומה לזו שהוא הפגין שעה קודם, בקומת הגברים ב-COS של Passy ברובע ה-17, חנות מוצלחת כמו כל חנויות COS האחרות, רק פנויה. לחולצה המסוימת הזאת יש מפתח צוואר מדויק, השרוולים שלה מגיעים מעט מעבר למרפקים ושלא כמו רוב החולצות, היא לא נגמרת רגע מוקדם מדי במתניים.
>>> מה אנחנו אוהבות לעשות ביחד: נדמה לי שלא לזה היא התכוונה, כשהיא התחילה איתי. אני לובשת אותה כמעט תמיד כשאני לובשת את המכנסיים. שזה בעיקר כשאף שמלה אחרת בארון לא מצליחה לקלוע למה שמתחשק לי באותו יום. אני גם לובשת אותה לפגישות עבודה עם זרים. היא שריון בטוח יחסית, בעיקר מתחת לאחד הז'קטים, אז כנראה שהיא המקבילה הנשית שלי לחולצת הטריקו השחורה עם מקטורן של קזו'אל פריידייז מדומיינים.
>>> הבחירות של כנרת
01 שרשרת של רובי סטאר (*דווקא לא זאת שבתמונה)
02 לפטופ, hp folio. על המחשב הקודם שלי, כחול יפהפה, כתבתי את "סיפור אהבות". הוא עשה את שלו והוא יכול ללכת. החדש מעט קורקטי יותר, כלומר לא כחול בכלל, אבל המקלדת שלו נעימה, לטיפה, ומרקידה את האצבעות שעליה.
03 מכונת קפה, נספרסו אדומה. יש טובות ממנה אבל אין טובה כמוה, והוא קנה לי אותה ליום נישואינו העשירי. מזכירה לי מדי בוקר כמה דברים חשובים.
04 שפתון אדום של מאק. את הליפסטיק הראשון שלי קנו לי הבת שלי ואביה ליומולדת 35. אחרי שהתאמנתי והסתגלתי הרהבתי אומץ וקניתי לי אודם אמיתי, שאני אפילו מצליחה למרוח כמו שצריך.
05 סבון נוזלי בריח ורבנה ולימון. יש את גרסת ל'אוקסיטן, אבל אני מתגעגעת לסבונים בשני יורו של Le Petit Marseillais. הייתי מביאה אותם איתי בכל נסיעה, אבל לאחרונה הריח הספציפי הזה התחיל להעלם מהמדפים בצרפת ואני מנסה להבין את הרמז.
>>>
שיר שכנרת וחולצת הפסים שלה אוהבות במיוחד