1

4

>>> מי אני: יעל אסיה, ספרנית, בלוגרית, מלמדת כתיבה ותסריטאות, אמא לשני בנים.
חיה בירושלים and embrace it.
>>> מי החולצה: פספסים דקיקים של אמריקן וינטג', אוחזת במפתח צוואר רחב מדי ודורשת גופיה מתחת. עדינה וקלילה וחשוב לא פחות, סימטרית לחלוטין בשני צדיה ובתיפוריה. עונה על האקסיומה: חולצות אמריקן וינטג' של אתמול הן חולצות הפילאטיס של היום הן חולצות הפיג'מה של מחר.
>>> איפה נפגשנו: לפני שנתיים בבוטיק ירושלמי. היא קרצה לי מהמדף, ידי נשלחה בעוד שפתי לואטות 'פרשס'. מאז היא גדלה עלי, התרחבה והתרפטה, אבל אני לא מסוגלת להפרד ממנה. היא מחזירה לי טובה וכנס קוסמי אין בה ולו חריר.
>>> מה אנחנו אוהבות לעשות ביחד: בגדים בשבילי הם הסיפור הקטן שאני מספרת לעצמי כשאני לובשת אותם, דמות ודימוי מומצאים. הרגשה. אני נוטה לקרא לבגדים שלי בשמות ולהאניש אותם בחיבה.
כשאני לובשת את חולציק החמודה, אני יודעת, בדיוק כמו ב'כמעט מפורסמים', ש"הכל יכול לקרות כל הזמן", וזאת הרגשה כובשת שמשפיעה על היום שלי כולו. היא לא חולצה מסודרת ומנומסת, ויכולה בקלות לשמש כסמרטוט מפוספס ואת זה אני אוהבת לא פחות – שיש לה קצוות קצת עקומים, קצת לא הולמים. אני אוהבת שבתוך ה'נכון', יש פינה קטנטונת מעוותת. ככה מעניין ומלהיב יותר.
>>> הבחירות של יעל
yael's stuff
01 אולסטאר אוף-ווייט נמוכים. מגיל 17 בערך, אני לא זוכרת תקופה שלא היו כאלה ברשותי. בוגדת לא פעם עם סניקרס אחרים או עם צבעים אחרים, אבל תמיד-תמיד מגיע הזמן להחליף את הבלויים בטריים באותו צבע בדיוק.
02 voile de jasmin. הבושם שלי כבר עשור לפחות.  מתוק-עדין, קליל, נקי עם סוג של סטיה קטנה, כל מה שאני אוהבת ושואפת להיות.
03 me without you. דרמה רומנטית קטנטנה על החברות הכי טובות. סרט שהלוואי שהייתי כותבת את התסריט שלו. אני אוהבת את הסרט הזה עד בלי די וכמו בכל אהבת אמת, הסיבה האמיתית היא ' כי ככה'.
04 ליפסטיק אדום sunstone, של שיסיידו. בכל בוקר בפקק אני מורחת ליפסטיק, מסתכלת במראה הקטנה של האוטו ומחייכת אל עצמי חיוך מיליון דולר. בכל בוקר צעירי שואל "אבל למה את חייבת למרוח ליפסטיק?" ואני עונה "כי זה עושה אותי שמחה אינסטנט".
05 המקרית / אלי סמית. נוער מתבגר לא קונבנציונלי, הורים שמנסים בכל כוחם להיות לא קונבנציונלים ונופלים לבורות מביכים ודמות אחת מקרית שמנצחת על הכל באירוניה בריטית מבריקה. כי הוא חריף ומר ומתוק ויש בו את התרכובת המדויקת שעושה חשק לסגור את כריכתו כשהוא נגמר, להפוך ולפתוח שנית לקריאה חוזרת.

>>>

שיר שיעל והחולצה שלה בחרו ("התאפקתי לא לבחור את השיר הצ'יזי מארמגדון או את dead or alive של בון ג'ובי – שיר מעולה וקליפ שהוא מופת לטעמה הרע של הלהקה בכל מה שקשור ללבוש ושיער").

עוד חולצות פסים: עמית, מאיה, ספי, כנרת, הילה